11/03/2026
לכבוד יום האישה הבינלאומי שחל השבוע, אנו מבקשים להאיר זרקור על נשים שפעלו באומץ ובמסירות למען ביטחון היישוב והקמת מדינת ישראל – לוחמות האצ”ל. נשים שהיו חלק בלתי נפרד מהמאבק, לעיתים מאחורי הקלעים ולעיתים ממש בחזית.
אחת הדוגמאות המרגשות לכך היא סיפורן של שתי אחיות – ציונה ומלכה יפת.
משפחת יפת עלתה לארץ מתימן בשנת 1923 והתיישבה בתל אביב. במשפחה היו שבעה ילדים, והמציאות לא הייתה קלה: האב עבד כסבל ב”תנובה” והאם התפרנסה מכביסה. הילדים התייתמו בגיל צעיר, ואובדן זה השפיע במיוחד על ציונה.
ציונה למדה בבית הספר “השחר” ולאחר מכן בבית הספר המעורב בנווה צדק. בהמשך למדה בקורס תפירה מקצועי – אך בשלב זה גם בחרה להצטרף לשורות האצ”ל, מתוך רצון להיאבק לשחרור הארץ ולהקמת מדינה יהודית.
הפעילות במחתרת מילאה את חייה במשמעות. בזמנה הפנוי עברה הכשרה קרבית, ובמהלך הקרבות על יפו עבדה במחסן נשק של האצ”ל בתל אביב, ברחוב מזא”ה 71, בייצור אמצעי לחימה.
ציונה ידעה היטב את הסכנה הכרוכה בפעילותה.
ב-1 במאי 1948 התפוצץ רימון בחדר שבו עבדה. חמישה לוחמים נפצעו, וציונה נהרגה.
היא הייתה בת 18 בלבד.
אחותה הגדולה, מלכה יפת, הצטרפה גם היא לאצ”ל כבר בגיל 15. לאחר שמונה שנות לימוד החלה לעבוד כמטפלת בילדים ובגיל 17 עברה לצפת ולמדה בבית ספר לאחיות. באצ”ל כונתה בשם המחתרתי “טופסי”.
בתחילת דרכה בארגון עסקה בהפצת כרוזים. לאחר שסיימה את לימודיה כאחות התרחבה פעילותה: היא הייתה אחראית לאיתור בתי מסתור בתל אביב ולגיוס משפחות שהסכימו להסתיר לוחמי אצ”ל פצועים או מבוקשים.
מלכה השתתפה גם במספר מבצעים מרכזיים של האצ”ל, ביניהם:
• ליל הרכבות
• מבצע “רכבת הכסף” ליד חדרה – שבו השתלטו לוחמי האצ”ל על סכום גדול של 35,000 לירות למימון פעילות מחתרתית. מלכה ונשים נוספות הבריחו את הכסף כשהן מחופשות לנשים בהריון.
ביולי 1946 השתתפה גם בפעולת פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים. בהיותה מחופשת לתיירת העבירה במזוודה חומר נפץ.
פרק מיוחד בחייה החל עם הגעת אוניית אלטלנה. מלכה סייעה בפריקת הנשק והתחמושת מן האונייה. לאחר הטבעת האונייה מול חופי תל אביב, טיפלה כאחות בפצעיו של רב החובל של האונייה-מונרו פיין. בין הטיפול והדאגה נרקם גם סיפור אהבה.
לאחר פרשת אלטלנה החליטה מלכה לעזוב את הארץ. היא ומונרו נישאו ועברו להתגורר בקליפורניה שבארצות הברית. נולדו להם ארבעה ילדים ושמונה נכדים.
מלכה נפטרה בשנת 2021, בגיל 95.
במהלך שנות פעילות האצ”ל (1931–1948) הצטרפו לארגון מאות נשים. הן שימשו בתפקידי פיקוד, חובשות ואחיות, קשריות, קרייניות, תצפיתניות ומפיצות כרוזים.
10 מהן נתפסו בידי הבריטים ונשלחו לכלא הנשים בבית לחם, ו-87 הושמו במעצר מנהלי. חלקן היו אימהות שבעליהן הוגלו למחנות מעצר באפריקה, והילדים נשארו בהשגחת בני המשפחה.
שמונה לוחמות אצ”ל נפלו בקרבות.
אנו זוכרים את תרומתן הגדולה של הנשים הללו – נשים אמיצות, שפעלו במסירות ובסיכון חיים למען הקמתה ועתידה של מדינת ישראל.
🌷 יהי זכרן וברכת פועלן חלק בלתי נפרד מסיפור תקומתה של המדינה.
*התמונות באדיבות מכון ז׳בוטינסקי
