17/05/2026
ליאור שור מציגה אצלנו את תערוכת היחיד הצבעונית והנשית שלה (אוצרת: ד"ר רויטל משעלי), ומבחינתנו זו הזדמנות להכיר את האמנית!
ספרי לנו משהו שלא הרבה אנשים יודעים עלייך?
במשך הרבה שנים היה לי חשש שאנשים יחשבו שאני גחמנית בכל הנוגע לאמנות שלי. מאז ומתמיד אני מאוהבת בחומרים ובגילויים שנובעים מתוכם. זו אחת הסיבות שאני עובדת במקביל בהרבה מדיומים. היה לי קשה להתבונן בעצמי מבחוץ ולראות את החוט המקשר בין כל עבודותיי וחששתי שיחשבו שהן נוצרו על ידי אמנים שונים. היום אני כבר רואה היטב שיש לי גרעין לכיד, שאני זו אני, לא משנה מה הטכניקה שבה אני משתמשת.
ובמה את הכי גאה?
אני גאה שאזרתי אומץ והחלטתי להיות אמא, ובעיקר אני גאה בילד המופלא שזכיתי בו. זה היה מאוד לא מובן מאליו עבורי, והרבה שנים בכלל לא הייתי בטוחה שאמהות זה בשבילי.
יש עבודה שלך שלא נכנסה לתערוכה?
יש סדרה של אריחים קרמיים שיצרתי, שבהרבה מהם מופיעים תבליטים של ואגינות. זה היה פרוייקט ארוך, שעבדתי עליו במקביל להתפתחות של גופי העבודה שמוצגים כרגע בחלל. הבנתי דרכם כל מיני דברים, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני לא רוצה להציג אותם, שהם מרגישים לי מפורשים ואילוסטרטיביים מדי, ושלקחתי מהם את מה שהייתי צריכה והטמעתי במקומות אחרים.
איזו עבודה בתערוכה שלך את אוהבת במיוחד?בכל תערוכה יש מעין “זנבות”: יש את הזנב של מוקדי העניין הקודמים, ויש איזו הבלחה שמסמנת כיוון חדש. עבורי, זו סדרת עבודות הטקסטיל. העבודה הזו עוררה בי המון חששות. אף על פי שאני מנוסה בעבודה עם חומרים רבים למדי, אני לא אמונה על עבודה בטקסטיל. יחד עם זאת, היה לי ברור שזה צריך לקרות, ולא ידעתי איך. העבודה שלי נסמכת על אינטואיציה ועל ידע שנמצא בידיים, בגוף. קניתי את החומרים וקבעתי עם חברה שתופרת לעבוד יחד בשבת אחת. שבדיוק בה פרצה המלחמה עם איראן... מפה לשם, ארזתי את כל החומרים, חוטים ומחטים ונסענו להורים שלי, לממ”ד. הבנתי שאני צריכה לפתור את זה לבד, בעצמי. תפרתי שם יום יום על הספה ופרקתי את המתח בין האזעקות של הלילה. בדיעבד, זה היה הדבר הטוב ביותר שיכול היה להתרחש. זה הכריח אותי להתמודד עם סוגיות של חומר וצורה, ועם השאלה איך להפוך את זה לשלי.
איזו אמנ.ית השפיעה עלייך?
יש הרבה אמניות שאני מרגישה קרבה כמעט משפחתית אליהן... לואיז בורז’ואה, אנט מסז’ה, אווה הסה וגם, מכיוון אחר, מרלן דומא. אבל מעל כולן, אני חושבת שהטייטל הזה מגיע לביאנקה אשל גרשוני שההיכרות עם האמנות הטוטאלית שלה, כבר מגיל צעיר מאוד, עיצבה אותי ונתנה לי לגיטמציה לחבר גבוה עם נמוך, לחגוג מיניות, נשיות וצבע.
Lior Schur
Revital Michali
צילומים: