15/05/2026
בשנת 1952, קבוצה של צעירים וצעירות, החליטו להקים יישוב בלב המדבר השומם - באזור שבו לא היה דבר מלבד חול ורוח.
הם חלמו על גידול בקר וחקלאות באקלים הצחיח, והוכיחו שהרוח האנושית חזקה מהכל.
המקרה המפורסם מספר שדוד בן-גוריון עבר במקום בדרכו חזרה מסיור במצפה רמון, כשראה את האוהלים הקטנים, התרגש מהמראה של צעירים המיישבים את השממה, הוא עצר את רכבו, שוחח עם החברים, וכעבור זמן קצר שלח להם מכתב בו אמר: ״בביקורי אצלכם היה קשה לי לדכא בלבי מעין רגש של קנאה: למה לא זכיתי להשתתף במעשה מעין זה?"
הגעתו של "הזקן" לא הייתה עניין פשוט עבור המייסדים הצעירים - הם חששו שהנוכחות של ראש הממשלה תהפוך את היישוב השיתופי שלהם למוקד של תקשורת ותפגע באורח החיים שכל כך אהבו.
הם קיימו הצבעה דמוקרטית וגורלית, ובסופה הוחלט: בן-גוריון יתקבל כחבר.
היום, כחלק משימור מורשתו של בן-גוריון, ניתן לראות את הצריף המקורי בו חי בדיוק כפי שהיה בימיו, עוד באתר הצריף ניתן לראות את בית הגבס - מבנה הקבע הראשון שהוקם בשדה בוקר במקום מה שכתוב
אתן ואתם מוזמנים להגיע אלינו לצריף ולראות מקרוב איפה הכל קרה ולהרגיש את הקסם של המקום, בדיוק כמו שהרגיש בן-גוריון.
יום הולדת שמח, שדה בוקר!
