ארכיון מורשת יהדות רומניה

Call Directions Contact the museum

ארכיון מורשת יהדות רומניה The Romanian Jewish Heritage Archive in Israel collects archival materials related to Romanian Jewry

במסגרת אירוע מיוחד המוקדש לתרבות היידיש ולזכרו של ד"ר אורל ויינר ז"ל, שיתקיים ביום שישי, 30 באוקטובר 2026, במכון הרומני ...
18/10/2026

במסגרת אירוע מיוחד המוקדש לתרבות היידיש ולזכרו של ד"ר אורל ויינר ז"ל, שיתקיים ביום שישי, 30 באוקטובר 2026, במכון הרומני לתרבות בתל אביב, נארח את הסופר עמיל קאלין, זוכה פרס מנדלי מוכר ספרים לספרות בלשון יידיש לשנת 2026. קאלין, יליד בוקרשט שעלה לישראל בגיל ארבע, הוא יוצר יוצא דופן ובעל שליטה מרשימה בעושרה ובדקויותיה של שפת היידיש. את אהבתו לשפה ספג כבר בילדותו מסבו, ליקה (ישראליקה), שהעביר לנכדו לא רק את השפה, אלא גם עולם עשיר של זיכרונות, מסורות ותרבות יהודית. לימים הפכה אהבה זו לתשוקה עמוקה, שהובילה אותו ללמוד את השפה ולטפח אותה עד שהפכה לשפת יצירתו הספרותית. ביצירותיו תופסת רומניה, על תרבותה ואווירתה, מקום מרכזי. השנה זכה בפרס היוקרתי על ספרו החדש "צוזאַמענבראָך" ("התמוטטות"). במהלך האירוע נפגוש את הסופר ונשמע על יצירתו, לצד מוזיקת כליזמר חיה בביצוע האחים צרפתי, דוברים מרתקים נוספים וסיפורים שיחברו בין תרבות היידיש, הזיכרון היהודי ומורשת יהדות רומניה. ארכיון מורשת יהדות רומניה בראש פינה מתכבד אף הוא לקחת חלק באירוע, כחלק מפעילותו לשימור ולהנגשת המורשת התרבותית והספרותית של יהדות רומניה, ובכלל זה אוספיו העשירים של חומרי ארכיון וספרות בשפת היידיש, המעידים על מקומה החשוב של השפה בחיי הקהילות היהודיות ברומניה.

רק לפני כמה ימים קיבלתי את המילים היפות האלה מאחת הידידות היקרות של הארכיון שלנו, הסופרת מדלן דוידסון.התיאור הצבעוני שלה...
19/09/2026

רק לפני כמה ימים קיבלתי את המילים היפות האלה מאחת הידידות היקרות של הארכיון שלנו, הסופרת מדלן דוידסון.

התיאור הצבעוני שלה של חגי תשרי הכניס אותי מיד לאווירת יום הכיפורים כפי שהיא זוכרת אותה מילדותה בדורוהוי — בתי הכנסת, הילדים, הצום, כל נדרי, קול השופר, וכמובן השולחן הבלתי נשכח שחיכה בבית בסיום הצום.

אני שמח לשתף אתכם בזיכרונותיה של מדלן מימי החגים, לצד כמה תצלומים מאוספו של המשורר חיים רבינזון, שנולד לא הרחק משם, ביאשי.

לפעמים די בזיכרון אישי אחד כדי להחזיר לחיים עולם שלם שנעלם.

מדלן כותבת:

״כפי שהבטחתי, אני מנסה לדפדף בזיכרונות בעיני רוחי ולהעלות מחדש על מסך המחשב את תקופת חגי הסתיו בעיירה הקטנה שבה נולדתי.

בדורוהוי, עיר הולדתי שבצפון מולדובה הרומנית, חיו בילדותי כמה אלפי יהודים.

אף שהמשטר הקומוניסטי אסר על קיום מנהגים דתיים, התקיימה מעין הבנה שבשתיקה — שאת פשרה מעולם לא ניסיתי לחקור — והיהודים הלכו לבית הכנסת, שמרו על המסורת והצליחו לקיים אווירת חג, הנאה ושמחה, במיוחד עבורנו, הילדים, שנהנינו ממנה עד תום.

בחגים התמלא המטבח בניחוחות מפתים, האחד יותר מהשני. אי אפשר היה בכלל להעלות על הדעת שולחן חג בלי העוגות המסורתיות עם דבש, אגוזים וצימוקים.

ההורים הלכו לבית הכנסת למשך כל היום, ואילו אנחנו, הילדים, משוחררים מעיניהם המשגיחות, היינו חופשיים לעשות כרצוננו.

בעיר הייתה כיכר קטנה ומיוחדת, שאפילו נקראה ״כיכר השוּלים״ — בתי הכנסת. כמה מבנים עמדו שם זה לצד זה, ובהם באו היהודים להתפלל. חצר השוּלים הייתה מתמלאת אז בהמולת הילדים, שכל אחד מהם התרברב יותר מחברו שהוא מצליח לשמור את הצום הגדול. הם היו מוציאים את הלשון כדי להוכיח עד כמה הדבר נכון!

ביום כיפור לא הלכנו לבית הספר. טיילנו, אספנו ערמונים בפארקים ובשדרות העצים, נפגשנו בחבורות עם חברים ושוטטנו בשטחים הפתוחים ובשולי העיר.

אבל יותר מכול היינו מתאספים בערב בבית הכנסת כדי לשמוע את ״כל נדרי״, ולמחרת — את השופר המכריז על צאת הצום. אז היינו פורצים לתוך בית הכנסת בקריאות שמחה.

לאמא שלי תמיד היה בתיק ריבוע קטן של שוקולד או סוכרייה לכל אחד מאיתנו, עד שהגענו הביתה.

את הארוחה שלאחר הצום אינני חושבת שאשכח אי פעם. לא ידעתי במה לבחור קודם: הוניק־לייקח — עוגת דבש; וישינאטה — ליקר דובדבנים חמוצים; ריבת דובדבנים מרים; רימונים; ואחר כך — אלוהים אדירים, אחר כך כל מה שרק אפשר לדמיין!

גפילטע פיש, ראש דג — קרפיון באספיק, סלט בף עם בשר, מרק עוף עם קניידלעך, מאפים קטנים ממולאים בחזה עוף, צלי עגל, עוף או ברווז, תוספות ופשטידות, ו... ו... עוגה, קומפוט, פיצוחים ו... קפה.

ובסוף־בסוף — כוסית קטנה של משקה חריף.

היינו ילדים. מעצם משמעותה של המילה ״ילד״ — היינו מאושרים.

גמר חתימה טובה. שנה חדשה ובריאה...״

שנה טובה מארכיון מורשת יהדות רומניה 🍯🍎מי ייתן והשנה החדשה תביא עמה חיים, תקווה והתחדשות — ושנמשיך לשמר את הסיפורים המחבר...
09/09/2026

שנה טובה מארכיון מורשת יהדות רומניה 🍯🍎

מי ייתן והשנה החדשה תביא עמה חיים, תקווה והתחדשות — ושנמשיך לשמר את הסיפורים המחברים בין הדורות, עד לדמויות יוצאות דופן כד"ר קרפל ליפה מיאשי, מחלוצי תנועת חיבת ציון ברומניה. פעילותו הפרוטו־ציונית של ליפה החלה כבר בשלהי שנות ה־70 של המאה ה־19, שנים רבות לפני הופעתה של הציונות המדינית של הרצל.

במכתב ששלח בשנת 1884 אל הוועידה הגדולה השנייה של תנועת חיבת ציון בקטוביץ, כתב ליפה על תפקידה החלוצי של יהדות רומניה בתנועה לשיבה לארץ ישראל:

"עליכם, אחי האהובים, לדעת כי אם הרעיון שאתם עוסקים בו היום אינו רומעני מהריון, אך מלידה רומעני הוא, כי נולד על אדמתנו ואנחנו סבלנו חבלי לידה וצירים כמבכירה המקשה ללדת."

שלוש־עשרה שנים לאחר מכן, כזקן הצירים, פתח ליפה את הקונגרס הציוני הראשון בבזל בברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

גלוית ראש השנה היפהפייה הזו, הנושאת את דיוקנו, מצאה את דרכה אל אחד האוספים השמורים בארכיון שלנו.

עם כניסתה של השנה החדשה, אנו מצפים להמשיך ולגלות ולחלוק איתכם אוצרות נוספים כאלה, לקבל אוספים חדשים למשמרת בארכיון, ולהמשיך לצמוח ולהתחזק יחד עם קהילת יוצאי רומניה בישראל וברחבי העולם.

אנו מאחלים לכולכם שנה טובה ומתוקה — שנה של גילויים, חיבורים חדשים וחגיגת ההיסטוריה המשותפת שלנו.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ״זבתצלום: תלמידי ומורי כיתה א׳ בבית הספר היהודי „רונטי רומן” בבוקרשט, בשנת הלימודים 1940–194...
31/08/2026

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ״ז

בתצלום: תלמידי ומורי כיתה א׳ בבית הספר היהודי „רונטי רומן” בבוקרשט, בשנת הלימודים 1940–1941. בית הספר שכן בחצר בית הכנסת „בית אל”, ברח׳ אמיגרנטולוי 3, לאחר שנאלץ לעזוב את מבנהו ברח׳ אנטים.

עם פתיחת שנת הלימודים החדשה, נאחל לכל התלמידות והתלמידים, המורות והמורים, שנת לימודים טובה ומוצלחת, שקטה ובטוחה, ומלאת עניין.

התצלום: אוסף ערמון, ארכיון מורשת יהדות רומניה.

ב־2 באוגוסט מציין העולם את יום הזיכרון לרצח העם של בני הרומה והסינטי בתקופת השואה.בין אוספי ארכיון מורשת יהדות רומניה שמ...
03/08/2026

ב־2 באוגוסט מציין העולם את יום הזיכרון לרצח העם של בני הרומה והסינטי בתקופת השואה.

בין אוספי ארכיון מורשת יהדות רומניה שמור שיר ייחודי ביידיש – "ציגײַנער־היימען" ("געגועים לבית הצוענים"), מאת המשורר דוד סעלצער והמלחין מארק אולף. השיר פורסם בניו יורק בשנת 1972 במסגרת הקובץ Moldavian Moods – Ten Modern Songs from Moldavia.

השיר אינו עוסק בשואה. הוא מצייר דיוקן פיוטי של הקהילה הרומאית (צוענית) בסורוקה שבבסרביה – בתיה, ילדיה, הנפחים, המוזיקה, הנדודים והזהות התרבותית שלה. בכך הוא משמר את זכרה של קהילה שהייתה חלק בלתי נפרד מהמרקם הרב־תרבותי של מזרח אירופה.

ביום הזיכרון לרצח העם של בני הרומה והסינטי, השיר מזכיר לנו לא רק את האובדן הנורא של מאות אלפי קורבנות, אלא גם את עולמן העשיר של הקהילות שנכחדו או נפגעו קשות. עבורנו, כארכיון העוסק במורשת יהדות רומניה, זהו גם תזכורת לכך שסופרים ואמנים יהודים ראו בשכניהם בני הרומה חלק בלתי נפרד מהנוף האנושי והתרבותי של האזור, והנציחו את זכרם ביצירתם.

יהי זכרם של קורבנות רצח העם של בני הרומה והסינטי ברוך.

שמחים לתת במה למפגש שמקיים ארכיון ה״אחות״ של ראש פינה: מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב. למי שלא ידע או לא זכר, זכרון ...
23/07/2026

שמחים לתת במה למפגש שמקיים ארכיון ה״אחות״ של ראש פינה: מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב. למי שלא ידע או לא זכר, זכרון יעקב הוקמה על ידי יוצאי רומניה שהגיעו באותן אוניות בהן הפליגו ארצה תושבי ראש פינה!!

היום, 28 ביוני 2026, אנו מציינים בדיוק 85 שנה לפוגרום ביאשי – אחד הימים הקשים בתולדות יהדות רומניה.דווקא היום הגיעו לארכ...
28/06/2026

היום, 28 ביוני 2026, אנו מציינים בדיוק 85 שנה לפוגרום ביאשי – אחד הימים הקשים בתולדות יהדות רומניה.

דווקא היום הגיעו לארכיון מורשת יהדות רומניה שתי בנותיו של סמי אוזר, יוצאי יאשי, והפקידו אצלנו ארכיון משפחתי מרגש. הן אמרו לי:

״אנחנו עושים זאת כדי שהנכדים שלנו יֵדעו מאין באנו, יכירו את ההיסטוריה שלנו ויישארו מחוברים לשורשים.״

ביום הזיכרון הזה אני מבקש לשתף אתכם בטעימה קטנה מן הארכיון המשפחתי שהופקד אצלינו ממש היום ובדבריה של שושנה, אחת מבנותיו של סמי עויזר:

"היום מציינים 85 שנים לפוגרום יאשי הנורא. ואני מחברת את הטבח הזה, לארגון מכבי הכוח יאשי, ארגון - שלפני מלחמת העולם השנייה טיפח וגידל אלפי צעירים יהודים בעיר יאשי. הצעירים האלה קיבלו במכבי- הכוח ערכים של אהבת ארץ ישראל, ערכים של רעות, חברות, נאמנות. זה היה ארגון ספורט : הם חיזקו את גופם וכך גם את נפשם. זה היה ארגון ציוני שגידל צעירים יהודיםרבים שהיו מלאים בתקווה, באופטימיות ובערכים מצוינים. והנה, ערב אחד, כבר ב-28 למאי 1941, החל ההרג בעיר יאשי. אלפי הצעירים האלה פתאום איבדו לחלוטין את עולמם, את האמונה שלהם בטוב, באנשים, בשכנות טובה - כי מי שטבח והרג היו בייחוד הלגיונרים הרומנים, השכנים הרומנים ומעט חיילים וקצינים גרמנים. כל עולמם של צעירי מכבי -הכוח התמוטט עליהם. הדבר הזה פשוט גרם לשבר מאוד גדול בנפשם ובאמונתם. בפוגרום עצמו, בחצר המשטרה נתפסו מאות מכביסטים. חלק מהם בזכות הכושר הגופני שלהם והחוזק שלהם (אותם קיבלו מתנועת מכבי- הכוח), הצליחו לעלות על החומה שהפרידה בין חצר המשטרה לבין ה"רחוב החופשי". הם הצליחו לטפס על החומה הגבוהה וככה ברחו מהתופת. אבל חלק גדול מהם, מצעירי מכבי, נטבחו באותה חצר משטרה וברכבות המוות שהסתובבו במולדובה עד שכמעט כל מי שהיה בתוכן - נפח את נשמתו. הצעירים ששרדו, צעירי מכבי, הם הגיעו לארץ, ופה בארץ הם הצליחו להשתקם מהמקום הקשה הזה של מכת הפוגרום, ובמשך כל חייהם הם שמרו על ערכים של רעות וחברות. הקימו כאן את "ארגון ותיקי מכבי הכוח יאשי", והם ליוו את עצמם גם במשברים ובזמנים קשים. זהו החיבור בין הפוגרום לבין מכבי הכוח יאשי."

17/06/2026

הארכיון על המגרש - אנחנו לוקחים חלק במונדיאל

אתמול הופיע ארכיון מורשת יהדות רומניה בתאגיד השידור הציבורי הישראלי, כאן 11, בעקבות סיפור יוצא דופן שהתפתח במהלך השבועות האחרונים.

לפני כשנה נתרם לארכיון אוסף של מזכרות ספורט על ידי ד"ר יעקב סובוביץ חוקר שהקדיש שנים רבות לתיעוד ההיסטוריה של הספורט היהודי. אני שימרתי, קטלגתי ורשמתי את החומרים הנוגעים לתרומתם של יהודי רומניה לעולם הספורט.

בין הפריטים הללו הייתה חולצתו של אברהם קליין, יליד 1934, הנחשב לאחד משופטי הכדורגל הגדולים ביותר שידע העולם. קליין, בן למשפחה יהודית יוצאת רומניה, שפט בכמה מהמשחקים החשובים ביותר בכדורגל העולמי, ובהם משחקי מונדיאל 1970.

לפני שבועיים ביקרה בארכיון משפחה יהודית יוצאת רומניה. בזמן שסיירו בתערוכה קטנה שהכנתי עבורם, בנם זיהה מיד את חולצתו של אברהם קליין. המשפחה הכירה אותו באופן אישי, ולכן יצרה עמו קשר ושלחה לו תמונה שצילמו עם החולצה – פריט שהוא עצמו מסר לפני עשרות שנים.

באותה עת, מוזיאון בחיפה התכונן להקים תערוכה לכבוד המונדיאל, אך כמעט שלא היו ברשותו פריטים מקוריים להצגה. בזכות שרשרת האירועים הבלתי צפויה הזו נוצר קשר עם אברהם קליין, המוזיאון נכנס לתמונה, ובסופו של דבר הצליחו להשיג הן את משרוקית השופט המקורית שלו והן את החולצה המקורית מתקופת מונדיאל 1970.

כולם יצאו נשכרים מהסיפור המיוחד הזה – כולל ארכיון מורשת יהדות רומניה, שזכה לחשיפה בטלוויזיה הארצית בערוץ כאן 11.

אני מקווה שתיהנו מהכתבה.

לכבוד יום הילד/ה 🌸במאי 1946, שנה בלבד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והשואה, יצא לאור בבוקרשט כתב העת המאויר לילדים״Pentru...
27/05/2026

לכבוד יום הילד/ה 🌸

במאי 1946, שנה בלבד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה והשואה, יצא לאור בבוקרשט כתב העת המאויר לילדים
״Pentru Copilul Evreu״ — ״למען הילד היהודי״.

העיתון, שפורסם כתוספת לעיתון היהודי ״Viața Evreească״, ביקש להחזיר לילדים היהודים מעט אור, תרבות, חינוך ותקווה — לאחר שנים של מלחמה, רדיפות ואובדן.

מאחורי כתב העת עמד מ. ה. באדי (1906–1985), עיתונאי, סופר ופעיל ציוני יהודי מרומניה, שפעל במשך עשרות שנים למען התרבות והעיתונות היהודית. בתקופה הלגיונרית נאסר בשל פעילותו הציונית, ולאחר עלייתו לישראל המשיך לפעול בתל אביב למען שימור התרבות של יהדות רומניה.

עטיפת הגיליון — מלאה ספרים, מוזיקה, שמש וילדים מחייכים — מזכירה לנו שגם אחרי תקופות של חורבן, היה מי שניסה להחזיר לילדים תקווה וילדות.
מתוך אוסף אלכסנדר מירודן / ארכיון מורשת יהדות רומניה.

בואו מחר 28.5.26 לחגוג איתנו את יום הילד באווירה רומנית מדליקה!!

21/05/2026

Address

Rosh Pinah

Telephone

+97236121533

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ארכיון מורשת יהדות רומניה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to ארכיון מורשת יהדות רומניה:

Shortcuts

Share

Category