12/02/2026
בבקשה תצפו ב"כל האמהות משקרות" שמשודרת בכאן 11 ועוד בקשה, אל תיקחו את דינה כ"עוד דמות מורכבת" בסדרה על אחוות נשים.
עבורי, דינה היא לא קונספט טלוויזיוני ולא תרגיל תסריטאי. היא פגעה לי בבטן.
היא הגישה לי בלי הכנה מציאות מוכרת מדי. מכאיבה כל כך.
אני ראיתי אישה שחיה בתוך אלימות שקטה. מתמשכת.
כזו שלא משאירה סימנים על הגוף, אבל מוחקת לאט את מי שאת.
בזמן הצפייה מצאתי את עצמי חושבת כמה "חנני"( בן הזוג שלה) כאלה מסתובבים בינינו.
מחייכים לעולם, נראים רגילים לגמרי, ובמערכות היחסים שלהם אכזריים לנשים.
מקטינים. משפילים. מנצלים. עד שאנחנו לא קיימות. אולי פיזית כן אבל נפשית? אין אותנו.
וזה לא בהכרח נעשה בצעקות או במכות, לא. זה יכול להיעשות בקטנות, לאט לאט.
חשבתי על כמה נשים חיות בתחושה שאין להן באמת ברירה אלא להסתיר, לרצות, להמשיך לתפקד ולהחזיק סיפור "יפה" כלפי חוץ.
כשראיתי את חנני, נזכרתי במתעלל שלי.
באיך כל הצלחה שלי הוקטנה.
איך כל רגע שהיה שלי נלקח.
איך כל פעם שפרחתי, הוא עשה הכל כדי לדרוך עליי.
לא כי עשיתי משהו לא בסדר אלא כי לא ראו אותו כמו שראו אותי.
כי אני משכתי תשומת לב והוא לא, וזה איים עליו.
אז הוא כיבה. את שמחת החיים שלי, את החלומות שלי, את התקווה שלי, הוא כיבה אותי.
אמר שאני מוגזמת. שאני משעממת, שאני לא ברמה האינטלקטואלית שלו ושאין על מה לדבר איתי, שאני מדברת יותר מדי, שאני עושה צחוק מעצמי ושאף אחד לא לוקח אותי ברצינות.
רציתי להעלם, לא ידעתי איך להפסיק כי האופציה לעזוב היא לא אפשרית, כשאתם בכזו מערכת יחסים אתן כבר מאמינות לכל מה שהוא אומר, שאת כלום, ואת תשארי כלום, ומי ייקח אותך ואת תשארי לבד כל החיים שלך, ותגידי תודה שאני איתך, ואת תעריכי אותי בדיעבד. זו מציאות מכאיבה ובלתי נסבלת שגומרת נשים מבפנים אבל היא שקופה. אנחנו רואים אותה רק כשזה בצבע כחול מסביב לעין או כשזה מאוחר מדי.
אני לא יודעת לאן העלילה תלך מכאן אבל אני כן יודעת מה זה עורר בי. ואתן צריכות לצפות בזה, בשבילכן, בשביל החברות שלכן, בשביל בבנות שלכן.
בואו נתעניין יותר, נשאל יותר, נפסיק לשווק חיים מזויפים ונוצצים ונעזור אחת לשניה.
בבקשה תדברו.
תשתפו.
אל תתביישו.
זה הרבה יותר נפוץ ממה שנדמה לנו.
ופעם ראשונה שאני מבקשת: בבקשה תשתפו את הפוסט הזה שיגיע לכמה שיותר נשים.
תודה ליוצרי הסדרה ולכאן 11 שמביאים נושא כל כך קשה למסך שלנו.
Ha Coveset