30/08/2026
פנתה אלי לפני כמה חודשים שורדת שואה, שחיה בגפה בחולון, ״עודד, שמעתי שאתה מתעסק בקולינריה של פעם…. ויש לי סט כלי אוכל ואירוח שהייתי רוצה שימשיך את דרכו לבית ישראלי טוב״.
שאלתי מה הסיפור של הסט והבנתי שמדובר בסט אוכל (לא שלם) מפורצלן מלפני 1939 (לפני מלחמת העולם השניה), אשר נקנה בזמנו בפריז.
הגברת בת 87 כיום, והסט הזה היה של אמא שלה ז"ל בצרפת וחשוב לה שימשיך להיות בשימוש תחת בידיים ישראליות.
אז אמנם אני אוסף רק תוצרת ישראל, ואמנם אני לא אוסף פורצלן וקרמיקה בכלל, אך הסיפור נגע בי ואספתי אלי את הסט.
אתמול אירחתי בצריף לארוחה ״מהצנע אל הסצינה״ משפחה מהממת והחלטתי שזו תהיה ההזדמנות הראשונה להשתמש בסט, ולשלוח לגברת תמונות שלו חי ובועט בבית ישראלי בארץ ישראל וכך היה.
מצרף לכם תמונות מהסט ששולב באירוע, ופותח בתמונת הוריה של הגברת שלא ויתרו על הסט ויחד איתו ברחו מאירופה לישראל.
זו אגב היתה תגובתה לאחר קבלת התמונות של הסט בשימוש שוב:
״וואוו, זה נראה מקסים! אחרי שראיתי את כל המאכלים האלו מוגשים על הסט של אמא, ישר רצתי למטבח לאכול מכל הבא ליד 😆🤣.
אני בטוחה שגם סיפרת את תולדות הסט.
ועל מנת שהוא לא ישאר אנונימי לגמרי אני שולחת לך תמונה של אמא ואבא שלי שרכשו את הסט הזה פריז לפני מלחמת העולם השנייה.״
