11/06/2026
תעשי שיהיה לך נעים.
זו המנטרה שלי בימים האחרונים,
אחרי שהגעתי לקצה עם הגוף שלי,
אחרי שגנבה אותי הרוח (הזכרית)
אל עבר מיליון כיוונים שרציתי להגשים,
ושכחתי לעצור להקשיב לגוף.(הנקבי).
לפעמים הוא נורא משעמם אותי, הגוף. והארציות.
כשהרוח גונבת אותי בהבטחות סרק
על עולמות רחוקים
ומפתה אותי לקטוף אותם מיד,
ואני חושבת לתומי שאני ממש ממש במקום הכי מדוייק לי,
עד שהגוף זועק
תעצרייייי
ומזכיר לי
שבלעדיו
לא באמת אצליח להגיע לשום מקום,
וגם לא אחווה לעולם הנאה או מילוי אמיתיים.
הגוף שלי הוא צד הנקבה שבי.
הנקבה, במהותה, יודעת לקרוא את המפה הארצית.
היא יודעת להבין דבר מתוך דבר
היא יודעת למה היא זקוקה
וגם מרגישה את צרכיהם של האחרים.
הנקבה, תפקידה להעביר את המידע הזה
מתורגם, כמו שרק היא יודעת לתרגם,
אל הזכר.
כשהיא עושה את זה נכון
הוא יודע איך לתת לה,
והוא נותן.
בשפע.
הנקבה צריכה, בין היתר,
שיהיה לה נעים.
התרגלנו, אנחנו - הנקבות, מזה שנים,
להיות הזכר.
לשאוף, לכבוש, לעשות, לא לעצור, לא להרגיש,
לא להקשיב לאדמה
ולגוף.
והגוף, יש לו דרכים משלו,
לא תמיד הכי נעימות (תלוי כמה התרחקנו)
להזכיר לנו את מה ששכחנו.
מקור השפע טמון ביכולת לחוות עונג.
עונג פשוט.
עונג מהקיום.
עונג שאינו תלוי בדבר.
כמה קשה לנו בתרבות הזו
לעצור רגע ולהתענג מכלום.
מהאויר. מהשמש. מהחיים.
כמה פעמים ביום אנחנו רצות לכבוש את העולם
ושוכחות
את מה שאנחנו יודעות מבפנים
שכל החלומות שלנו טמונים
ביכולת הזו
לעצור.
מקור העונג נמצא אצל הבורא.
הבורא אינו מתענג מדבר חיצוני
כי הוא הכל.
הבורא מתענג מעצמו.
והוא מקור השפע.
בפרשת השבוע, קרח הוא איש מחלוקת ומדון.
מחלוקת שורשה - הפרדה .
"הרחקה ודיחוי", בלשון הזוהר הקדוש.
קרח ששייך לשבט לוי,
היה משוייך, לפי פנימיות התורה, לצד שמאל, לצד הנקבי,
לעומת אהרון הכהן, וכל הכהנים, שייכים לצד ימין, הזכרי.
קרח איש השטח, עשיר, פקח, ארצי, מתמצא בענייני העולם.
אהרון, איש החסד והשלום, המשפיע לעם כולו,
וגם הכהנים בעבודתם, תפקידם להשפיע שפע ממקור עליון
לעם ישראל ולעולם.
אבל
קרח רצה את הכהונה.
קרח לא הסתפק בהיותו לוי, צד הנקבה,
הוא לא הכיר במעלתו.
הוא חשב שזה לא מספיק שווה.
אולי משעמם.
קרח לא הסכים להתכלל
בצד ימין.
להתכלל - זה אומר לתת מקום לעוד מישהו מלבדו. מישהו שונה ממנו.
להתכלל - זה אומר, להתמסר, או להתמוסס אל הזכרי. (ואל הבורא)
ללכת בתוכו לאיבוד. לתת לו להוביל.
לאבד שליטה. להסכים לא לדעת. לא להבין.
לעיתים.
הנקבה, יש לה יכולת אדירה, לשאת הפכים. להתכלל.
להבין דבר מתוך דבר.
לשתוק, כשצריך.
לזעוק, כשמתבקש.
יש בי נקבה אל מול בן הזוג שלי. (וזה לא הנושא של הפוסט הזה)
אבל יש בי גם נקבה אל מול הזכרי שבתוכי.
ואני רוצה לעשות שלום בינהם.
אני חייבת לעשות כבר שלום בינהם.
כי די.
ועכשיו, אני מגיעה אל ההתחלה.
כשאני עושה שיהיה לי נעים
אני עושה שלום בינהם.
הזכרי שבי מבסוט.
סוף סוף יש לו כלי למלא לתוכו
את כל מה שהוא רוצה למלא.
אפשר לקרוא לזה "מימוש".
הנקבית שבי מבסוטה.
כי נעים לה.
כשנעים לה,
נעים לכולם.
וכשנעים לה,
היא מקבלת את כל מה שרצתה אי פעם,
גם מה שבטעות חשבה
שתוכל לקבל
רק אם תהיה זכרית.
הכלי שהכי מסוגל להחזיק ברכה ושפע,
אומרים חז"ל ,
הוא השלום.
שלום בין כל הזכרים והנקבות שבעולם.
שלום בין הזכרי והנקבי ,
שבכל אחד מאתנו.
נקודת השלום
אם זכינו לפגוש בה,
ממשיכה מיידית שפע אדיר
אל הבריאה.
שפע שמתפשט במהירות ובפשטות,
ללא מאמץ.
שפע שמגיע עד למקומות הכי נמוכים.
את הפוסט הזה אני מעלה פה
בשביל כל הנקבות המדהימות שבעולם
וגם בשביל עצמי
שבפעם הבאה שאשכח,
אולי אצליח לעצור רגע
ולקרוא את מה שכתבתי כאן.
ואם לסכם,
נשמה יקרה, נקבה נפלאה,
תעשי שיהיה לך נעים.
בתמונה- עוד דרך לעשות שיהיה נעים -
יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִך
מגילת בד, לתלייה על קיר,
הרכישה באתר,
קישור בתגובות
