05/08/2026
לפני שנים בחרה עדי פיינרמן, סמנכ"לית התוכן של בית העדות, להוסיף לשמה את השם סטפה.
עדי ביקשה להנציח את סְטֶפַנְיָה (סְטֶפָה) וִילְצִ'ינְסְקָה, המחנכת והשותפה לדרכו של יאנוש קורצ'אק, שדמותה ופועלה נותרו במשך שנים בצלו של האיש שעמו הקימה וניהלה את בית היתומים בוורשה.
סטפה הייתה שותפה מלאה לדרך החינוכית. היא ניהלה את חיי היום־יום בבית, ליוותה את הילדים ואת בוגרי המוסד והייתה עבורם דמות קרובה, יציבה ואוהבת. יחד עם קורצ'אק היא בנתה מסגרת חינוכית שהעניקה לילדים אחריות, עצמאות וכבוד.
הקשר עם אחת מחניכותיה, שעלתה לארץ ישראל, עורר בסטפה זיקה עמוקה לציונות. סטפה חלקה את הרעיונות הללו עם קורצ'אק, חשפה אותו למעשה הציוני ועודדה אותו להגיע לארץ.
בשנת 1938, בגיל 52, עלתה סטפה לארץ ישראל והצטרפה לקיבוץ עין חרוד. שם ביקשה ליישם בעבודתה עם ילדי הקיבוץ את המשנה החינוכית שפיתחה יחד עם קורצ'אק. אולם רוחות המלחמה והאמונה כי הילדים וקורצ'אק זקוקים לה הביאו אותה לשוב לוורשה.
ב־5 באוגוסט 1942 גירשו הנאצים את ילדי בית היתומים. סטפה צעדה עמם, לצד קורצ'אק ואנשי הצוות, אל האומשלגפלץ. משם גורשו כולם למחנה ההשמדה טרבלינקה ונרצחו.
עדי שלנו בחרה לשאת את שמה כדי להזכיר שסטפה לא הייתה דמות שולית בסיפורו של קורצ'אק. היא הייתה מחנכת, מנהיגה ושותפה, שדרכה ופועלה ראויים להיזכר בזכות עצמם.
בסדנה "נשים מאירות בתקופות חשוכות", העוסקת בנשים יהודיות שפעלו בתקופת השואה וגילו אומץ, יוזמה ואחריות במציאות בלתי אפשרית, מקבלת סטפה את המקום הראוי לה לצד נשים שפעלו, הנהיגו וחינכו בתוך מציאות של רדיפה וחורבן.
היום, 5 באוגוסט, הזכירו גם את שמה: סטפה וילצ'ינסקה.
שתפו את סיפורה ועזרו לנו להחזיר אותה אל המקום הראוי לה בזיכרון.
עדי פיינרמן נובנשטרן