29/04/2025
ביום הזיכרון לחללי צה״ל ונפגעי פעולות האיבה – הלב מתמלא בתחושות עמוקות של כאב, געגוע, וזכות.
הזכות לקחת חלק בתערוכה ביד לבנים בנתניה, לזכר הנופלים, לא דומה לשום דבר אחר שעשיתי.
במסגרת המיזם, הוצמדתי למשפחתו של סגן משנה דניאל (חיים) מלכה ז״ל, שנפל בהיותו בן 20, בתאריך 29.3.1973, כחייל בחטיבת הצנחנים. צירוף מקרים מרגש הוא שדניאל נפל ביום ה-29 של חודש מרץ – בדיוק ביום ההולדת של אימא שלי, דבר שמוסיף למשמעות האישית של החיבור שלי לפרויקט.
במהלך המפגשים עם המשפחות השכולות, הציירים והמשוררים – כל משפחה הוצמדה לאמן ולקול משורר. נפגשנו מספר פעמים – המשפחות פתחו בפניי את הלב, ושיתפו אותי בדמותו, באהבותיו, בחלומותיו וברצונותיו.
מתוך השיחות, הסיפורים, הרגשות והזיכרונות – יצרתי עבורם יצירה מופשטת, שמבוססת על עולמו הפנימי של דניאל.
בתום התהליך, בטקס המרגש שבו הוענקה היצירה, המילים כמעט ולא היו נחוצות.
כל משפחה, אמן ומשורר חלקו את הסיפור, ויחד הענקנו לחלומות, לזיכרונות ולנפשות – מקום, צורה וצבע.
המיזם התקיים בשיתוף משוררי נתניה, שתרמו מפרי יצירתם והוסיפו רובד מרגש נוסף למעמד.
תודה עמוקה למזל קוטי Mazal Cotti האמנית הנפלאה, על ההזדמנות לקחת חלק בפרויקט כל כך משמעותי.
תודה גם למנהלת מרכז העיר נתניה, מרכז העיר נתניה ולמשוררי העיר על שותפות מרגשת של מילים ורגש. תודה אישית גם לחיים יחזקאל חיים יחזקאל,המשורר המוכשר, על העבודה המשותפת והחשיבה המעמיקה לאורך כל התהליך.
ולמשפחת מלכה – על האמון, ועל ההזדמנות לגעת בלבבות ולבטא את דמותו, חלומותיו ורצונותיו של דניאל כזיכרון חי, מרגש ומוחשי.
