יד לשריון - פארק לטרון

19/10/2026

פעם, קצת אחרי קום המדינה כשעוד התחוללה כאן מלחמת העצמאות פורסמו בעיתון "דבר לילדים" הוראות לבניית טנק מקופסאות גפרורים. הכתבה מסתיימת בעידוד: בניית טנק איננה מלאכה פשוטה, אבל מי שיקפיד על ההוראות יקבל "טנק, כלי מפואר"💪🏿.

היום ילדים ובני נוער משתמשים באמצעים דיגיטליים לבניית דגמים- במדפסת תלת מימד. את הדגם שבתמונה הדפיס נדב, תלמיד כיתה י' שמתנדב אצלנו כמדריך 🩷.
באתר יד לשריון בלטרון קיים "חדר הדגמים", אשר כולל בתוכו עשרות דגמים מיניאטוריים ודגמים להרכבה של טנקים, כלי רכב קרביים משוריינים (רק"ם) ואמצעי לחימה שונים מהארץ ומהעולם.
הדגמים נבנו ונתרמו לאורך השנים על ידי חברי מועדון בוני הדגמים בישראל, לצד תרומות של בוני דגמים עצמאיים, אספנים פרטיים וחובבי היסטוריה צבאית.

ועכשיו תורכם! 🫵🫵🏼🫵🏾
בניתם דגם של טנק מחומרים מיוחדים?
שלחו לנו תמונה של הדגם ותנו פרטים.
נשמח להציג את היצירות היפות באתר ובעמודי הרשת החברתית של יד לשריון.
🫶🏼

16/10/2026

השבוע נסגר מעגל ביד לשיריון! ✨❤️✨

אחרי 11 שנים של עשייה, הובלה והישגים, עמותת יד לשיריון נפרדת מאודי שני וחנן ברנשטיין, שהובילו את העמותה בשנים האחרונות והותירו חותם משמעותי על פעילותה.
במהלך השנים הובילו את העמותה קדימה בכל תחומי הפעילות, הכפילו את מספר החברים, ביססו איתנות כלכלית מלאה וללא חובות, והרחיבו את המעגל החברתי של העמותה.

ומעבר להישגים, הם גם דאגו לעתיד 💪
יצרו תשתית לדור ההמשך והובילו את קורס המנטורים השנתי, שנפתח השנה בפעם השמינית!

בערב הפרידה חגגנו לא רק סיום של תקופה, אלא גם מורשת של עשייה, חברות ונתינה שתמשיך ללוות את העמותה עוד שנים רבות.
אודי וחנן איחלו ליו״ר סער ולמנכ״ל זאב להמשיך להוביל את העמותה לגבהים נוספים! 🤝❤️

📸 בתמונה:
🔹 אלוף (מיל׳) אודי שני– היו”ר היוצא
🔹 הגב’ שונטל אזולי– סמנכ”לית הכספים המיתולוגית
🔹 תא”ל (מיל׳) חנן ברנשטיין– המנכ”ל היוצא

אודי וחנן, תודה על 11 שנים של עשייה משמעותית, על הדרך שסללתם ועל הבסיס האיתן שאתם משאירים אחריכם. 🙏
סוגרים פרק אחד, וממשיכים יחד לכתוב את הפרק הבא של יד לשיריון!

14/10/2026

היום התארחו אצלנו עתודאי אודם מפא"ת לסמינר למידה על טנק המרכבה כחלק מהכשרתם המקצועית.
את הסמינר מוביל אלוף משנה יואב טילן בנו של ישראל טילן אחד משני אבות המרכבה.
ישראל טל (טליק) הקשור לפיתוח הטנק והיה חלק בלתי נפרד ממנו היה אב מספר אחד. ישראל טילן, כאמור, הוא האב השני.
ישראל טילן היה מהנדס ותת-אלוף בצה"ל, מונה לראש ענף טנקים בחיל החימוש.
חתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1970, עמד בראש ועדת הפיתוח של השוט קל והיה שותף בפיתוח טנק המרכבה.
טילן היה אחראי על מספר רב של תוכניות ההסבה שביצע חיל החימוש בטנקים, שכללו פריצות דרך טכנולוגיות, רישום פטנטים על שמו ופיתוח השוט קל מטנק הצנטוריון, על ידי החלפת מנוע הבנזין של הטנק במנוע דיזל.
על פי דברי טילן, העיסוק בפיתוח טנק השוט קל נבע מסיבה אחת ברורה וחשובה: "לישראל אין אפשרות לבחור באורח חופשי את ספקי הנשק שלה. אנו קונים מכל הבא ליד ושומה עלינו להתאים כלים מיושנים לצורכי המדינה ולאופי הזירה...".
טנק ה'שוט-קל' הפך לאחד מעמודי התווך של כוחות השריון בצה"ל. תרומתו הייתה רבה להתעצמות הצבאית של חיל השריון בזמן פעילות מבצעית וקרבית ברמה הגבוהה ביותר במלחמת יום הכיפורים 1973 ושל"ג 1982.
באוגוסט 1970 קודם טילן לדרגת אלוף-משנה, והיה לראשון שעמד בראש הרשות לפיתוח טנקים. בתקופה זו פותח טנק המרכבה. טילן, מהנדס מוכשר ומדען, היה יד ימינו של טל, כראש צוות המתכננים של טנק המרכבה. למרות שמעולם לא עסק בבניית טנקים, הוא אף פעם לא אכזב ותמיד הצליח להציג פתרונות טכניים גאוניים, לכל בעיה שעלתה במהלך פיתוח הטנק.
נתנאל גולן (הורוביץ) שהיה אחד משני היועצים האזרחיים, קצין שריון במילואים מספר על טילן:
"ישראל טילן היה המהנדס הראשי של הטנק. עד היום ישנן מערכות שלא השתנו מאז שהוא תכנן אותן. היו לו רעיונות מהפכניים, למשל, הדלת האחורית שהיא מאוד כבדה, אבל כל אחד יכול לפתוח אותה באמצעות המנגנון שהוא פיתח. טילן היה גאון, שהאנשים הטכניים העריצו מאוד. "טליק" העלה את הרעיונות וטילן תירגם אותם לשרטוטי עבודה ולהנחות טכניות."

13/10/2026

🟩⬛שריונרים,
משפיעים על עתיד הבית שלנו בלטרון!🟩⬛

אחרי 3 שנות לחימה, פועלים לחיזוק והתחדשות עמותת "יד לשריון".
לטרון היא הבית של כולנו ובבחירות הקרובות (26.11) אנחנו מגבשים נבחרת של 40 מפקדים ולוחמים מקרב המילואים שיתמודדו על מקום במועצה ויובילו למען השטח.

🟥 מועד אחרון להצטרפות לנבחרת המילואים: יום חמישי, 22.10🟥

👈 *לפרטים והצטרפות לנבחרת (דקה וחצי מילוי):*
https://forms.gle/yjrG5AsuhVuqsCvo6

(תעבירו הלאה לשריונרים מובילים בפלוגות ובגדודים!)

שריונרים, לטרון היא הבית של השריונרים. אחרי שלוש שנים של מלחמה קשה, גבורה והקרבה חסרת תקדים בחזית, אנחנו פועלים להובלת מהלך של התחדשות וחיזוק עמותת 'יד לשריון'. לטרון ....

08/10/2026

עם סיום מלחמת יום הכיפורים וכחלק מהפקת הלקחים בעקבות האבדות הקשות והאתגרים שהציבה המלחמה, חיל השריון החליט שיש לעבור תהליך עמוק של ארגון מחדש ושינוי טכנולוגי.
לאחר המלחמה הוחלט לארגן מחדש את בית הספר לשריון (ביסל"ש) במטרה לסדר, לייעל ולשפר את רמת ההכשרה המקצועית של לוחמי ומפקדי הטנקים. הוחלט להשאיר את חטיבה 460 כחטיבה סדירה, אך גם לקיים בה קורסי המפקדים והשלמת קורס הקצינים, ובחטיבה 454 לקיים שלבי הטירונות והמקצועות.
כמו כן התגבשה ההבנה כי השריון לבדו פגיע מול מערכי נ"ט (נגד טנקים) צפופים. הבנה זו הובילה לחיזוק שיתוף הפעולה עם חיל הרגלים, הארטילריה וחיל האוויר, ולשיפור תורת הלחימה. כלומר התאמת השיטות להתמודדות עם טילי נ"ט מתקדמים ואמצעי לילה שהיו חסרים או לא מטופלים מספיק בפתיחת המלחמה.
בתחום הטכנולוגי, בעקבות אמברגו נשק והפנמת הצורך בטנק המותאם לצרכי צה"ל החלו בפיתוח טנק ישראלי - טנק המרכבה, בראשות האלוף ישראל טל, כמענה ישיר לצרכי השטח הייחודיים של צה"ל ובדגש על שרידות ומיגון צוות הטנק. לכן שולבו מערכות בקרת אש דיגיטליות ומערכת ההגנה האקטיבית (מעיל רוח) בטנקים. כמו כן הושם דגש על חיי אדם, מיקום המנוע בחזית התובה, כדי לספק שכבת הגנה נוספת לצוות. בנוסף הוחלט על מעבר הדרגתי מאפודים ישנים לווסטים טקטיים מודולריים שנועדו לשפר את בטיחות ותנועת הלוחמים בתוך ומחוץ לטנק.
לאחר מלחמת יום הכיפורים עבר חיל השריון מהפכה מקצועית, מבצעית וטכנולוגית, שהניחה את היסודות לכוח שריון מתקדם, משולב וקטלני יותר.

07/10/2026

לא מפסיקים לרגש:
בשישי בבוקר, בגל"צ, בתכנית "קולה של אמא", אבא הקדיש לבן שלו את "פשוט שריונר" מתוך המיזם ואתמול בגלגל"צ במסגרת תכנית לציון אירועי ה7 באוקטובר, שודר "הוא יוצא אל הקרב".
💔

07/10/2026

06/10/2026

🤝

05/10/2026

"סואץ אינה סטלינגרד".
כך נאמר למפקדים לפני הכניסה לעיר ושעות ספורות לאחר מכן כבר היה ברור עד כמה ההערכה הזו הייתה רחוקה מהמציאות.
ב-24 באוקטובר 1973, שעות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש השנייה במלחמת יום הכיפורים, קיבלו כוחות צה"ל פקודה לכבוש את העיר סואץ. ההערכה הייתה שהעיר מוחזקת בכוחות מצריים מצומצמים ושכיבושה יהיה מהיר. בפועל, המתינה ללוחמים התנגדות עיקשת, אש כבדה וקרב שהפך לאחד הקשים והמכאיבים במלחמה.
בראש הכוח נעה אוגדה 162.
הטנקים הובילו את הפריצה אל תוך הרחובות הצפופים של העיר, אך בתוך זמן קצר נקלעו למארבים של טילי נ"ט, רקטות, מקלעים וצלפים. הכוחות התפצלו, הקשר השתבש וכל כוח מצא את עצמו נאבק לבדו בלב שטח אויב.
לוחמי השריון המשיכו להילחם תחת אש, לחלץ פצועים, לחבור לכוחות מנותקים ולסרב להשאיר חברים מאחור!
צוותי הרפואה והחילוץ פעלו ללא הפסקה, ומפקדים ולוחמים גילו תושייה, נחישות ואומץ לב יוצאי דופן בתנאים כמעט בלתי אפשריים.
קרב סואץ לא הסתיים בניצחון מזהיר, הוא הסתיים במחיר כבד ובשאלות קשות שנלמדו במשך שנים אחר כך. אבל לצד הלקחים והמורכבות, הוא גם חושף את פניה של רוח הלחימה הישראלית.
53 שנים אחרי, אנחנו זוכרים לא רק את הקרב, אלא את האנשים שבתוך הטנקים. את המפקדים שקיבלו החלטות תחת אש, את הצוותים שנלחמו זה לצד זה, ואת 80 הלוחמים שלא שבו ממנו. ❤️