16/06/2026
"אם ניאלץ למות, נמות בכבוד!" אמר בעדותו חיים פרימר, כששחזר את רוח הלחימה של לוחמי מרד גטו ורשה.
חיים, יליד פולין, היה חבר בתנועת "עקיבא" והיה איש הקשר בין אנשי אי"ל (ה"ארגון היהודי הלוחם") ואנשי "עקיבא". חיים עבר בין כמה קבוצות לפי צורכי הארגון והופקד בין היתר על איסוף תחמושת, ציוד וגביית מיסים מעסקני הגטו. באפריל 1943 לחם ברחובות הגטו הבוערים. "רבים השליכו עצמם לתוך האש כדי להגן על כבוד העם היהודי", אמר לימים בעדותו על חבריו.
חיים שהה בבונקר המפקדה המפורסם ברחוב מילא 18, אך ניצל מההתקפה הגרמנית הסופית לאחר שיצא ב-7 במאי למשימה מחוץ לבונקר יחד עם צביה לובטקין. לאחר מספר ימים חולץ דרך תעלות הביוב על ידי שמחה ראטהייזר (קאז'יק), והמשיך להילחם כפרטיזן ביערות. חיים איבד את רוב בני משפחתו בשואה.
בתצלום המצורף, שצולם בבוקרשט ב-16 ביוני 1945, בטרם החל את מסעו לארץ ישראל, בחר חיים להקדיש למזכרת את תמונתו לצביה לובטקין, שותפתו ללחימה ולהישרדות.
לימים עלה לישראל, נישא לפנינה גרינשפן, חברתו ללחימה ביערות, והקים עמה בית ומשפחה. עוד מצורף תצלום של המזוודה שעמה עלו בני הזוג ארצה.
"If we must die, we will die with honor!" said Chaim Frimer in his testimony, recalling the fighting spirit of the Warsaw Ghetto Uprising fighters.
Born in Poland, Chaim was a member of the "Akiva" youth movement and served as the liaison between the ZOB (Jewish Combat Organization) and "Akiva" members. Chaim moved between several groups according to the organization's needs and was entrusted, among other things, with gathering ammunition and equipment, as well as collecting taxes from ghetto functionaries. In April 1943, he fought in the burning streets of the ghetto. "Many threw themselves into the fire to defend the honor of the Jewish people," he later said in his testimony about his comrades.
He was stationed in the famous command bunker at 18 Mila Street, but survived the final German assault after leaving the bunker on May 7th for a mission alongside Zivia Lubetkin. A few days later, he was rescued through the sewers by Simcha Rathajzer (Kazik) and continued fighting as a partisan in the forests. Chaim lost most of his family members in the Holocaust.
In the attached photograph, taken in Bucharest on June 16, 1945, before beginning his journey to the Land of Israel, Chaim chose to dedicate his portrait as a keepsake to Zivia Lubetkin, his partner in combat and survival.
He eventually immigrated to Israel, married Pnina Grinshpan, his fellow fighter from the forests, and built a home and family with her. Also attached is a photograph of the suitcase the couple carried on their journey to the Land of Israel.
