מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים "עתיד האנושות יונק משורשי העבר, רק אם נבין את ההיסטוריה שלנו נוכל לבנות עתיד טוב יותר" (ד"ר אלי בורובסקי, מייסד המוזיאון).

Operating as usual

"ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" (תלמוד בבלי, ראש השנה, ...
02/10/2020

"ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקדוש ברוך הוא נסכו לפני מים בחג כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" (תלמוד בבלי, ראש השנה, דף ט"ז, עמוד א') 🌧
היום חל חג הסוכות, בחג הזה העם היהודי מצווה על מצוות ניסוך המים. המצווה אינה נזכרת בתורה במפורש, וחז"ל הגדירו אותה כהלכה למשה מסיני. הסיבה למצווה זו מתוארת בתלמוד הבבלי: סוכות הוא החג האחרון לפני עונת הגשמים, וניסוך המים מסמל את התקווה לשפע הגשמים שיירדו בחורף המתקרב.

זיקה מפורשת בין חג הסוכות לגשמים מופיעה לראשונה בספר זכריה שבמקרא. הפרק האחרון בספר, פרק יד, מתאר מלחמה באחרית הימים, בה יתקפו כל העמים את ירושלים. המלחמה תלווה בשינוי סדרי הטבע: הר הזיתים ייבקע לשניים, אור היום יעיר דווקא לעת ערב, ומירושלים ייצא מקור מים חיים שמימיו יזרמו מזרחה ומערבה.
בסיום המלחמה, כל התוקפים את העיר יוכו במגיפה ויובסו. "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם... וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם" (זכריה יד, טז-יז).

אך מה עם ארץ שאינה זקוקה לגשמים כדי להרוות את אדמתה?
"וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת" (זכריה יד, יח).
כלומר, המגיפה תחזור ותכה את אלה שלא יעלו לירושלים גם אם אין להם צורך בגשם – כמו ארץ מצרים, שמימיה באים מנהר הנילוס.
אך מעניין שבפסוק נאמר "וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה", בעוד מההקשר ברור שהמגיפה כן אמורה לפקוד את אלה שלא יעלו לירושלים. אפשר שזוהי אחת הדוגמאות הקדומות לשימוש בלשון "סגי נהור" – הצגת דבר שלילי ומאיים כדבר חיובי (מאידך, התרגומים העתיקים של הפסוק ליוונית ולארמית אומרים במפורש שהמגיפה תכה את מצרים).

אנו מאחלים לכל בית ישראל חג שמח, שפע גשמי ברכה, ושנה שקטה נטולת מגיפות!

בתמונה: קערה מעוטרת בסצנה אופיינית לנהר הנילוס, עם דגי אמנון ופרחי לוטוס; מצרים, המאות ה-16–14 לפנה"ס.

מותשים מהסגר? עובדים מהבית? צריכים יותר קפה כדי להתמודד עם עומס המטלות?אולי יעניין אתכם לדעת שהיום, 1 לאוקטובר, הוא יום ...
01/10/2020

מותשים מהסגר? עובדים מהבית? צריכים יותר קפה כדי להתמודד עם עומס המטלות?
אולי יעניין אתכם לדעת שהיום, 1 לאוקטובר, הוא יום הקפה הבינלאומי! �

המשקה שכולנו מכירים ורובנו שותים מדי יום הוא מצרך חדש יחסית בהיסטוריה של האנושות. מקור שמו הוא במחוז קַאפָה שבדרום-מערב אתיופיה, שם צומחים שיחי הקפה בטבע.
נזירים אתיופיים נהגו ללעוס את פולי הקפה כדי לשמור על ערנותם, והחל מראשית המאה ה-17 מתועד השימוש במשקה שהוכן מפולי הקפה בחצרו של קיסר אתיופיה.

אך עוד לפני כן, במאות ה-14 וה-15, סוחרים מקרן אפריקה הביאו את פולי הקפה לתימן, שם התפשט גידול שיחי הקפה והכנת משקה ממריץ מפולי קפה קלויים.
במאה ה-15 נכבשה תימן על ידי האימפריה העות'מנית, והנוהג של שתיית קפה התפשט ברחבי האימפריה. כעבור כמה עשרות שנים הוא הגיע לאירופה, דרך ונציה, וכבר בשנת 1600 התיר האפיפיור רשמית את שתיית הקפה, למרות קולות בכנסייה שקראו לאסור על "המשקה המוסלמי".
לא בטוח אם האפיפיור התייחס לזה, אבל לאור העובדה שאתיופיה הייתה קיסרות נוצרית מאז המאה הרביעית לספירה, הגדרת הקפה כ"משקה מוסלמי" הייתה בעייתית מלכתחילה.

במאה ה-18 הונהג גידול שיחי הקפה על ידי הצרפתים במושבותיהם באיים הקאריביים ועל ידי ההולנדים במושבותיהם בהודו ובאינדונזיה. כך התפשט הקפה בעולם, וכיום מיוצרים בארצות השונות יותר מ-8.5 מיליון טון של פולי קפה בשנה.

בתמונה: מטבע זהב מהמאה השישית לספירה, של ישראל קיסר אקסום – הממלכה שהביאה את הנצרות לאתיופיה; המטבע מוצג בתערוכה "תימן: משבא לירושלים" במוזיאון. (צילום: מוזיאון ישראל)

רוצים לדעת עוד? היכנסו לעמוד התערוכה באתר שלנו.
קטלוג התערוכה זמין להורדה חינם! >>

"וְהִקְרִיב אֶת-הַשָּׂעִיר הֶחָי וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כ...
26/09/2020

"וְהִקְרִיב אֶת-הַשָּׂעִיר הֶחָי וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא טז, כ-כא).
היום יחול יום כיפור, היום הקדוש בשנה, בו העם היהודי מתפלל לכפרת עוונות.

תפיסת החטא כעבירה כלפי האל או האלים, והצורך בכפרה על חטא, הם רעיונות בסיסיים בכל דת:
⬅️במזרח הקרוב הקדום, תפיסת החטא כעבירה התבטאה, בין היתר, בשימוש במינוח משפטי בנוגע ליחסים בין האדם לאלוהיו.
⬅️בתפילות מסופוטמיות בשפה האכדית, האלים מוזכרים כשופטים והמתפלל מציג את עצמו כמי שמבקש מהם לדון את דינו בצדק. תפילות שכללו וידוי חטאים נוסחו כהכרת האדם באשמתו ובקשת רחמים מהאלים-השופטים.
⬅️במקורות בכתב היתדות השתמרו תפילות רבות מסוג זה, אך לא נמסרו "פסקי דין" – תוצאות המשפט בפני האלים והחלטתם האם למחול לאדם על חטאיו או להטיל עליו עונש כלשהו. אפילו שמותיהם של המתוודים אינם ידועים.

⬅️לעומת זאת, מהתרבות העתיקה של דרום ערב – ארץ הידועה כיום בשם תימן – השתמרו כמה כתובות של אנשים פרטיים שהתוודו על חטאיהם וגם שילמו את חובם לאֵל, מה שמעיד על כך שהוטל עליהם עונש כלשהו.
הכתובות מגיעות ממקדש האל ד'וּ-סַמָאווִי, "אדון השמיים", בעיר יַע'רוּ, בצפון תימן. הן נוצקו בלוחיות ברונזה בכתב הדרום-ערבי העתיק, במאות האחרונות לפנה"ס או במאות הראשונות לספירה, ומזכירות את שמות המתוודים.

כתובת אחת מסוג זה מוצגת בתערוכת "תימן: משבא לירושלים" במוזיאון ארצות המקרא. הנה מה שנאמר בכתובת: "עַבּדֻלעֻזָּא בן עַמרֻלָּת התוודה ושילם את חובו בפני אדונו, ד'וּ-סַמָאווִי אדון (העיר) יַע'רוּ, על כך ש[...]"
הלוחית שבורה אחרי השורה השלישית, ואיננו יודעים על מה בדיוק התוודה עַבּדֻלעֻזָּא בן עַמרֻלָּת. אבל החטאים הנזכרים בכתובות דומות הם כניסה לתחום מקודש או לבאר מקודשת במצב של טומאה, ויחסי מין – לעתים בכפייה – עם כוהנות המקדש.
העונש, ככל שצוין בכתובות, היה תשלום קנס כספי.

בשל מגפת הקורונה, המוזיאון סגור לקהל כעת, אך קטלוג מלא של התערוכה זמין באתר האינטרנט של המוזיאון: https://bit.ly/2RmI2J0
אנו מאחלים לכל בית ישראל צום קל וגמר חתימה טובה!

בתמונה: לוחית ברונזה עם כתובת וידוי החטאים של עַבּדֻלעֻזָּא בן עַמרֻלָּת (צילום: משה קן)

"שנה הלכה, שנה באה.." 🗓 השנה העברית המתחילה היום היא שנת תשפ"א – או, ליתר דיוק, ה' תשפ"א, שנת 5781 לבריאת העולם. אבל ממת...
18/09/2020

"שנה הלכה, שנה באה.." 🗓
השנה העברית המתחילה היום היא שנת תשפ"א – או, ליתר דיוק, ה' תשפ"א, שנת 5781 לבריאת העולם. אבל ממתי בעצם מונים את השנים מבריאת העולם?
המדרש "סדר עולם רבה" מפרט את פרקי הזמן שחלפו בין האירועים המוזכרים במקרא, ומאירועים אלה עד חורבן הבית השני ומרד בר כוכבא. מניין השנים לבריאות העולם מבוסס על המדרש הזה. אך בכתובות יהודיות מתקופת המשנה והתלמוד המניין לבריאת העולם אינו מופיע, ובמקום זאת נעשה שימוש במניין השנים לחורבן בית המקדש השני או במניין השטרות (שהונהג עוד בתקופה ההלניסטית עם כיבוש בבל על ידי סלווקוס הראשון בשנת 311 לפנה"ס).

מנגד, אבות הכנסייה הנוצרית עסקו גם הם בחישוב של מועד בריאת העולם לפי המקרא, בגרסת תרגום השבעים בשפה ביוונית. מניין השנים המבוסס על חישוב זה מופיע בכתבי אבות הכנסייה החל מהמאה החמישית לספירה, וכעבור מאה שנה בקירוב הוא הפך לאחת השיטות הרשמיות של מניין השנים באימפריה הביזנטית. מאוחר יותר התפשט מניין זה גם לארצות אירופה.
בגלל הבדלים בין נוסח המסורה של המקרא לתרגום השבעים, התאריך הביזנטי של בריאת העולם נקבע 1749 שנה לפני התאריך העברי. מכל מקום, השימוש במניין השנים לבריאת העולם התחיל להתפשט בקרב היהודים דווקא בארצות שנכללו בתחום האימפריה הביזנטית ובאירופה, ואפשר שזה קרה בהשפעת השיטה הנוצרית של מניין השנים.

מניין השנים לחורבן הבית השני בא לידי ביטוי בעיקר במצבות קבורה, ובארץ ישראל נוסף לו גם מניין לפי מחזור שנות השמיטה. דוגמה לכך היא המצבה של יוסה בן אַופַי מהעיר צוער דרומית לים המלח. על המצבה מופיעה כתובת ארמית, המציינת כי יוסה בן אַופַי נפטר בארץ חִמיַר שבתימן והובא לקבורה בארץ ישראל ביום שישי, כ"ט בתמוז בשנה הראשונה לשמיטה, היא שנת 400 לחורבן בית המקדש (25 ביולי 469 לספירה).

המצבה מוצגת בתערוכה "תימן: משבא לירושלים" אצלנו במוזיאון, מוזמנים לראות.
אנו מאחלים לכל בית ישראל שנה טובה ומתוקה כתפוח בדבש! 🍏🍯

בתמונה: מצבת הקבורה של יוסה בן אַופַי, מאוסף דוד וסינדי סופר, לונדון (צילום: משה קן)

עקב הנחיות הממשלה, המוזיאון יהיה סגור למבקרים בתאריכים 17.9-11.10. כל הפעילויות שתוכננו להתקיים במוזיאון בתאריכים אלו יב...
17/09/2020

עקב הנחיות הממשלה, המוזיאון יהיה סגור למבקרים בתאריכים 17.9-11.10. כל הפעילויות שתוכננו להתקיים במוזיאון בתאריכים אלו יבוטלו, ויתקיימו במועד חלופי שיפורסם בהמשך.

אנו מאחלים לכולם שנה טובה, בריאות איתנה ובשורות טובות!
ניפגש בשנה הבאה😉

בתמונה: דוד צברי קורא ספר קודש - הפוך, מתוך התערוכה "תימן: משבא לירושלים." צילום: נפתלי הילגר צלם ומרצה Naftali Hilger - Lecturer & Photographer

קהל המבקרים היקר שלנו - שימו 💓שלל הפעילויות המתוכננות למחר: סיפור תיאטרון במוזיאון, סיור מודרך בתערוכת תימן ויאמאן Fest ...
15/09/2020

קהל המבקרים היקר שלנו - שימו 💓
שלל הפעילויות המתוכננות למחר: סיפור תיאטרון במוזיאון, סיור מודרך בתערוכת תימן ויאמאן Fest יתקיימו לפי הנחיות התו הסגול!
נצלו את הזמן לבלות לפני הסגר 😉

>> כל הפרטים באתר שלנו blmj.org

צילום: שי עזרי

14/09/2020
יצירה מוזיאונית בבית

תוהים איך להעסיק את הילדים בתקופת החגים? זה הזמן להתארגן עם ערכות יצירה מדליקות לילדים!👩🏼🎨
במיוחד לחגי תשרי, יצרנו ערכות יצירה מהממות לפעילות עצמית בבית: שבעת המינים ודגל שמחת תורה, יצירת חותם גליל, חוברות פעילות על בבל ומצרים העתיקה ואפילו חדר בריחה מקוון לכל המשפחה! מהרו להזמין!

איסוף הערכות מקופות המוזיאון בתאריכים 14-16.9, בשעות פעילות המוזיאון בימים ב'-ג' בשעות 9:30-17:00 וביום ד' בשעות 9:30-19:00

"למה דווקא בתחילת השנה, ב'ראש',מציץ ירח קטנצ'יק מעבר לברוש?למה הוא לא נראה כמו ראש גדולצהוב ומלא ונוצץ ועגול?" 🌝ראש השנה...
14/09/2020
סיפור תיאטרון במוזיאון

"למה דווקא בתחילת השנה, ב'ראש',
מציץ ירח קטנצ'יק מעבר לברוש?
למה הוא לא נראה כמו ראש גדול
צהוב ומלא ונוצץ ועגול?" 🌝

ראש השנה בפתח, ולכבוד החג הזמנו את מחברת הספר "ראש השנה והלבנה הקטנה", אריאלה פוני- קרוניש, לסיפור תיאטרון במוזיאון!
נשמע את הסיפור על ילדה סקרנית שיוצאת לחפש את הירח בליל ראש השנה ומגלה את סודותיו של לוח השנה העברי, נחפש את הלבנה בגלריות המוזיאון, נתחפש לדמויות מהסיפור ובסוף נהנה מיצירה מדליקה!

רביעי | 13.9 | 17:00 | הכניסה חינם למנויים | יש להזמין כרטיסים מראש באתר

איור הכריכה: אלעד ליפשיץ

ימי רביעי בשעה 17:00 בהרשמה מראש

13/09/2020
יאמאן Fest: סגיב כהן

זה הזמן לבילוי (כמעט) אחרון, לפני השנה החדשה!
הזמר והיוצר Sagiv Cohen - סגיב כהן מזמין אתכם להופעה מיוחדת לכבוד ראש השנה, אז תגיעו 😉 נותרו כרטיסים אחרונים בהחלט!
המחיר כולל הדרכה בתערוכת "תימן: משבא לירושלים" וכוס יין! 🍷
כל הפרטים באיוונט יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח! בשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן.

רביעי 16.9 | בשעה 20:30 | הדרכות בתערוכה החל מהשעה 19:30 | יש להזמין כרטיסים מראש, ולבחור את שעת ההדרכה הרצויה.

התכנית נתונה לשינויים, יש להתעדכן באתר ובאיוונט.
**האירועים מתקיימים בהתאם להנחיות התו הסגול.

אנו מזמינים אתכם למופע אחרון החותם את אירועי הקיץ של יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח! עם הזמר והיוצר Sagi...
10/09/2020
יאמאן Fest: סגיב כהן

אנו מזמינים אתכם למופע אחרון החותם את אירועי הקיץ של יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח! עם הזמר והיוצר Sagiv Cohen - סגיב כהן! ברוח חודש אלול, ההופעה תכלול תפילות ופיוטים מן המקורות בשילוב מוסיקה עכשווית שנושקת עמוק לשורשים שלנו... 🎼

לפני המופע תיהנו מהדרכה קצרה בתערוכה תימן: משבא לירושלים המציגה את תרבות דרום ערב העתיקה ואת שורשיה של יהדות תימן.

האירועים בשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן

>> מספר הכרטיסים מוגבל, מהרו להבטיח את מקומכם! כוס יין ראשונה כלולה במחיר הכרטיס

רביעי 16.9 | בשעה 20:30 | הדרכות בתערוכה החל מהשעה 19:30 - יש להזמין כרטיסים מראש, ולבחור את שעת ההדרכה הרצויה
התכנית נתונה לשינויים, יש להתעדכן באתר ובאיוונט.
**האירועים מתקיימים בהתאם להנחיות התו הסגול.

תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח

המוזיאון חוזר לשגרת סיורים מודרכים - ואתם נהנים!הסיורים יתקיימו בתצוגת הקבע ובתערוכה החדשה "תימן: משבא לירושלים".בימים א...
09/09/2020
סיורים מודרכים בתערוכות

המוזיאון חוזר לשגרת סיורים מודרכים - ואתם נהנים!
הסיורים יתקיימו בתצוגת הקבע ובתערוכה החדשה "תימן: משבא לירושלים".

בימים א'-ד': 11:00 בעברית, ה'-ש': סגור.
ללא תשלום נוסף לדמי הכניסה למוזיאון, ובתיאום מראש.

ניתן להזמין הדרכות לקבוצות מאורגנות ובשפות הדרכה נוספות בתיאום מראש: 02-5955305.

צילום: שי עזרי

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

Photos from ‎מוזיאון ארצות המקרא ירושלים‎'s post
08/09/2020

Photos from ‎מוזיאון ארצות המקרא ירושלים‎'s post

סיפור תיאטרון במוזיאון חוזר במהדורה חדשה ומרתקת, בה נצא למסע קסום עם רבקה שבתאי, נקים לתחייה את אגדות העם המיתולוגיות ונ...
07/09/2020
סיפור תיאטרון במוזיאון

סיפור תיאטרון במוזיאון חוזר במהדורה חדשה ומרתקת, בה נצא למסע קסום עם רבקה שבתאי, נקים לתחייה את אגדות העם המיתולוגיות ונפגוש את הדמויות מתוך הסיפורים המרתקים, בסוף הסיפור – סדנת יצירה מקסימה!

והשבוע נספר על מלך ארך, שמבקש להעביר מסר חשוב למלך ארתה, בעיצומה של מלחמה בין שתי הערים. שליח המלך נדרש לשנן ולזכור את המסר, אך אבוי, זכרונו בוגד בו! האם למלך פתרונים?
הצטרפו אלינו וגלו איך נוצר הכתב בסיפור "לידת הכתב והמכתב". מחכים לכם!

רביעי 9.9 בשעה 17:00 | לגילאי 8-4 | הכניסה חינם למנויים | הזמנת כרטיסים מראש באתר

ימי רביעי בשעה 17:00 בהרשמה מראש

הקורונה אמנם שיבשה לנו קצת את התוכניות, אבל אנחנו חוזרים לתכנית ימי רביעי עם שיח גלריה מיוחד לכבוד חגי תשרי!האם אתם יודע...
06/09/2020
שיח גלריה

הקורונה אמנם שיבשה לנו קצת את התוכניות, אבל אנחנו חוזרים לתכנית ימי רביעי עם שיח גלריה מיוחד לכבוד חגי תשרי!

האם אתם יודעים איך מברכים שנה טובה באכדית?
בעולם שלנו ישנם עמים, דתות ושפות לאין ספור, ולפעמים נדמה כי רב השונה על המשותף. אך אין כמעט תרבות על פני האדמה שאינה חוגגת או מציינת את מעגל הזמן והשנה החדשה. לקראת חגי תשרי, אנו מזמינים אתכם לשיח גלריה על תולדות הזמן והולדת התאריך מפי גברי אסולין, מדריך בכיר במוזיאון.

שיח גלריה | רביעי 9.9 | 18:00 | | ללא תשלום נוסף לדמי כניסה למוזיאון | בהרשמה מראש בלבד באתר

צילום: שי עזרי

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

Photos from ‎מוזיאון ארצות המקרא ירושלים‎'s post
02/09/2020

Photos from ‎מוזיאון ארצות המקרא ירושלים‎'s post

תודה לכל מי שהגיע בשבוע שעבר למופע של צלילי העוד! 🎸🎤תייגו את עצמכם!📸צילם בכשרון רב: שי עזרי
02/09/2020

תודה לכל מי שהגיע בשבוע שעבר למופע של צלילי העוד! 🎸🎤
תייגו את עצמכם!
📸צילם בכשרון רב: שי עזרי

מתרגשים לקראת פתיחת שנת הלימודים? מבולבלים משילוב בין ההוראה בכיתות ללמידה מקוונת? תוהים איך כל זה יעבוד?  📖👩🏼‍💻העברת מי...
01/09/2020

מתרגשים לקראת פתיחת שנת הלימודים? מבולבלים משילוב בין ההוראה בכיתות ללמידה מקוונת? תוהים איך כל זה יעבוד? 📖👩🏼‍💻
העברת מידע למרחק היא בעיה שבני האדם התמודדו אתה מאז ימי קדם. אחד האמצעים הראשונים שנועדו לפתור אותה היה הכתב.

מיתוס בשפה השומרית, הידוע בשם "אֶנמֶרכַּר ואדון אַרַתַּה", מספר כיצד אֶנמֶרכַּר, מלך העיר אוּרוּךּ בדרום מסופוטמיה, שלח את שליחו לארץ אַרַתַּה – כנראה באזור איראן – כדי שיביא לאוּרוּךּ אבנים יקרות לבניית המקדש של האלה אִינַנַּה. מלך אַרַתַּה הופתע מהדרישה, אך הסכים למלא אותה אם אֶנמֶרכַּר יענה לו על כמה חידות.
הסיפור ממשיך עם חילופי חידות ומשימות בין אֶנמֶרכַּר למלך אַרַתַּה שהועברו על ידי שליח. בשלב מסוים, הפכו המסרים למורכבים מכדי לזכור אותם בעל פה.
לכן, אֶנמֶרכַּר לקח גוש טין, שיטח אותו לצורה של לוח וחרט עליו את המסר בסימני יתדות. השליח למד לקרוא את המסר, יצא לדרכו והביא את הלוח למלך אַרַתַּה. מלך אַרַתַּה לא הבין את פשרו של החפץ המוזר עם חריתות דמויות מסמרים, אך השליח קרא בפניו את המסר מן הכתב.

הסיפור הזה, שחובר כנראה סביב 2000 לפנה"ס, מבהיר איך תיארו לעצמם תושבי מסופוטמיה הקדומה – הארץ שבין הפרת והחידקל – את המצאת כתב היתדות, שהפך לסימן ההיכר הבולט של תרבותם.
כיום ידוע שבפועל, תהליך המצאת הכתב היה מורכב יותר. בתעודות המסופוטמיות הראשונות, שנכתבו סביב 3200 לפנה"ס, סימני הכתב לא הורכבו מיתדות אלא היו תמונות של איברי גוף, בעלי חיים ומצרכים שונים, וכן צורות גיאומטריות שציינו מספרים.

התעודות עצמן היו רישומים מִנהליים של הכנסות והוצאות המקדש בעיר אוּרוּךּ.
הן נועדו, ככל הנראה, לבדיקה מאוחרת יותר של חשבונות המקדש – כלומר, להעברת מידע דרך מרחק של זמן ולא של מקום.
ההתפתחות מכתב תמונתי לכתב שסימניו מורכבים מיתדות התרחשה מאוחר יותר, והסיבה לכך הייתה שקל יותר לחרוט יתדות בלוחות טין מאשר לצייר ציורים גרפיים.

מוזמנים להגיע לסיור במוזיאון בתיאום מראש, ולצפות במוצג.
בהצלחה לכל הילדים בחזרה ללימודים!

בתמונה: לוח טין מהשלב הראשון של הכתב המסופוטמי, בו הסימנים הם עדיין בעלי צורה תמונית (צילום: משה קן).

30/08/2020
רבע לירושלים מוזיאון המקרא

בדרך מהגנגס לצנעא, ומטבריה לתל אביב, עוצרים בירושלים!
להקת Quarter to Africa - רבע לאפריקה באים להתארח אצלנו, ומזמינים אתכם באופן אישי לאירוע הכל כלול- סיור בתערוכה, הופעה ויין 🍷!
אז בואו לפזז איתנו בהתאם למגבלות הקורונה 😊
בשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן בהובלתו של יגאל בן שלום.

רביעי 2.9 | בשעה 20:30 | הדרכות בתערוכה החל מהשעה 19:30 - יש להזמין כרטיסים מראש, ולבחור את שעת ההדרכה הרצויה.
פרטים נוספים באיוונט: יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח!

מוזמנים למנה הבאה של אוויר הרים צלול וגרוב תימני אופטימי עם להקת Quarter to Africa - רבע לאפריקה, ההרכב  העליז הגורם לתז...
28/08/2020
יאמאן Fest: רבע לאפריקה

מוזמנים למנה הבאה של אוויר הרים צלול וגרוב תימני אופטימי עם להקת Quarter to Africa - רבע לאפריקה, ההרכב העליז הגורם לתזוזות בלתי רצוניות של האגן!💃🏽🕺🏾

ההופעות במסגרת אירועי יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח! המתקיימים בשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן בהובלתו של יגאל בן שלום.

רביעי 2.9 | בשעה 20:30 | הדרכות בתערוכה החל מהשעה 19:30 - יש להזמין כרטיסים מראש, ולבחור את שעת ההדרכה הרצויה. סיור בתערוכת "תימן: משבא לירושלים" וכוס יין כלולים במחיר הכרטיס 🍷

*התכנית נתונה לשינויים, יש להתעדכן באתר ובאיוונט.
**האירועים מתקיימים בהתאם להנחיות התו הסגול.

תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח

אוויר ירושלמי נעים, כוס יין טוב🍷 והצלילים הענוגים של הגיטרה של יהודה קיסר - עמוד אמן 🎸כל הטוב הזה היה ברביעי שעבר אצלנו ...
27/08/2020

אוויר ירושלמי נעים, כוס יין טוב🍷 והצלילים הענוגים של הגיטרה של יהודה קיסר - עמוד אמן 🎸
כל הטוב הזה היה ברביעי שעבר אצלנו בגינה! הגלריה המלאה תעלה בקרוב. תודה לקהל הנפלא שהגיע, ונתראה במופע הבא - יום רביעי 2.9, עם להקת Quarter to Africa - רבע לאפריקה 🐪🎼🎺

ההופעות בשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן‏ בהובלתו של יגאל בן שלום.

פרטים נוספים באיוונט: יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח!

צילום: שי עזרי

הערב! הערב! כרטיסים אחרונים בהחלט להופעה המדוברת של הקיץ של להקת צלילי העוד - הדף הרשמי עם יהודה קיסר - עמוד אמן! כוס יי...
26/08/2020

הערב! הערב! כרטיסים אחרונים בהחלט להופעה המדוברת של הקיץ של להקת צלילי העוד - הדף הרשמי עם יהודה קיסר - עמוד אמן!
כוס יין וסיור קצר בתערוכת "תימן: משבא לירושלים" כלולים במחיר הכרטיס 🍷
אחרי תקופה ארוכה בלי הופעות - את ההופעה הזו אתם ממש לא רוצים לפספס! הזדמנות לצאת קצת מהשגרה (החדשה) ולבוא ליהנות מערב שכל כולו שמחה בלב!🙃🕺💃

ההופעה במסגרת אירועי יאמאן Fest - תערוכה, הופעות חיות ויין לאור ירח! , המתקיימים בשיתוף האגודה לטיפוח חברה ותרבות - מורשת יהודי תימן בהובלתו של יגאל בן שלום.

סיורים בתערוכה החל מהשעה 19:30 | תחילת הופעה 20:30
>> לכרטיסים: https://bit.ly/3aRqDRS

צילום: שרון עובדיה

כל העוקבים, זוהי קריאה אחרונה להירשם לסיורי אוגוסט במוזיאון‼️מתי יצא לכם פעם לבקר בתימן הרחוקה? ביוון העתיקה? אולי בפומפ...
24/08/2020
סיורים מודרכים בתערוכות

כל העוקבים, זוהי קריאה אחרונה להירשם לסיורי אוגוסט במוזיאון‼️

מתי יצא לכם פעם לבקר בתימן הרחוקה? ביוון העתיקה? אולי בפומפיי שבאיטליה?
אז נכון, הקורונה מונעת מאיתנו לטוס.. אבל אנחנו כאן, מביאים את היעדים המרתקים הללו אליכם! ✈️

אל תחמיצו את סיורי אוגוסט המודרכים בתערוכות נבחרות במוזיאון: "תימן: משבא לירושלים", "מסע בין תרבויות" ובתצוגות האמנות של המוזיאון - "פנינים קלאסיות" - שייקחו אתכם במסע בזמן אל ממלכות עתיקות ורחוקות..

ההשתתפות בסיורים מותנית בהרשמה וברכישת כרטיס מראש. מספר המקומות מוגבל!
*הסיורים מתקיימים בהתאם להנחיות והגבלות משרד הבריאות והתו הסגול, וייערכו בקבוצות קטנות.

אוגוסט במוזיאון ארצות המקרא ירושלים

Address

סטפן וייז 21
Jerusalem
90000

Telephone

02-5611066

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מוזיאון ארצות המקרא ירושלים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to מוזיאון ארצות המקרא ירושלים:

Videos

Category

מוזאון ארצות המקרא בירושלים

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים הינו מוסד תרבות ייחודי בעל אוסף עתיקות חשוב של המזרח הקרוב הקדום המציג את התפתחות ההיסטוריה האנושית בראי התנ"ך. תצוגת הקבע של המוזאון, המורכבת מאלפי פריטים נדירים, מאפשרת למבקר להלך בנתיבי ההיסטוריה ולעקוב אחר התרבויות המפוארות אשר התפתחו ושגשגו במרחב זה וביניהן שומר, מצרים, בבל, אשור, כנען, פרס, יוון ורומי. תרבויות חשובות אלו עומדות בבסיס התפתחותה של החברה המערבית של ימינו אשר הביאו להמצאות פורצות דרך ופיתוח של הכתב, המדע והטכנולוגיה, מסחר וכלכלה, דת ואמונה והתרבות החומרית כפי שאנו מכירים היום. המוזאון נוסד על ידי ד"ר אלי ובתיה בורובסקי שחזונם היה להקים מוסד תרבות וחינוך המעניק חוויה ללימוד ההיסטוריה האנושית והתפתחותה, ומחבר את המבקר אל שורשי התרבות האנושית. "עתיד האנושות יונק משורשי העבר, רק אם נבין את ההיסטוריה שלנו נוכל לבנות עתיד טוב יותר." דברי ד"ר אלי בורובסקי המסכמים את חזונו. מאז פתיחתו במאי 1992 מוזאון ארצות המקרא הפך למרכז תרבות וחינוך חשוב המציע לציבור מגוון תערוכות מיוחדות, תכניות חינוכיות, אירועי תרבות, סיורים, והרצאות, וכן מארח כנסים מקצועיים, ימי עיון ואירועים פרטיים על פני כל השנה. אתם מוזמנים לבקר במוזאון, להתפעל מהמורשת שהשאירו אחריהם העמים המפוארים וממלכות העבר המוצגים באוסף המוזאון, ולקבל הצצה נדירה לארצות רחוקות שניתן לבקר בהן רק כאן.

Nearby museums


Other History Museums in Jerusalem

Show All

Comments

פעילות יצירה מאוד מושקעת לילדים, מוזיאון כמה קטן כמה מדהים מדהים מול מוזיאון גדול. רוני ברששת נהננו מאוד.
כיף לקרוא ולהתעדכן
לכבוד לי.
כל הכבוד ל מוזיאון ארצות המקרא ירושלים על הפעילויות המלמדות והמשעשעות לילדים לפסח. כל הכבוד.
אתר IPANEL שולח לך סקרים מידי יום ותמורתם אתה מקבל תווי שי, ככל שתמלא יותר סקרים ישלחו אלייך יותר תווים. כל שבוע אנחנו מקבלים מעטפות עם התווים לבית.! הרישום והפעילות באתר הם חינם. (יש לענות על סקרי הפרופיל) - הרשמו דרך הקישור: http://www.ipanel.co.il/?referral_id=30056
הייתי היום בתפקיד דודה עם זוג תאומים סקרנים בני 6 בפעילות וסדנה סביב התערוכה "צוללים אל צבע התכלת" - ממליצה. שילוב של הצגה, משחק הרפתקאות, יצירה וידע. מותאם לילדים בצורה מכבדת שלא מנמיכה. ניכרת תשומת הלב לפרטים והחשיבה שנעשתה על הפעילות. יצאנו עם תוצרי סדנאות היצירה ועם חיוך אחרי כמעט שעתיים של זמן מהנה ומעניין. הצוות היה נהדר וקשוב. פשוט מוצלח
התמיהה של הפילוסוף אבו חמיד אל-ע'זאלי אינה נחוצה עוד במאה העשרים ואחת! המושיע של המידע המוטעה היום הוא התפיסה הקוגניטיבית שהיא המכנה המשותף בין יהודים, נוצרים ומוסלמים להבין את היקום ואת הבורא إن حيرة الفيلسوف أبو حامد الغزالي(1111-1058) لم تعد ضرورية في القرن الحادي والعشرين! المنقذ من التضليل اليوم هو الإدراك المعرفي الذي هو القاسم المشترك بين اليهود والمسيحيين والمسلمين لفهم الكون و الخالق The puzzlement of the philosopher Abu Hamed al-Ghazali is no longer necessary in the 21st century! The savior of misguidance today is the cognitive perception which is the common denominator among Jews, Christians and Muslims to understand the universe and its Creator!
את זה צריך ללמד בביתי ספר
למדתי ואוהבת היסטוריה בכל הנוגע לעם ישראל, ארכיאולוגיה, לימודים והרצאות, לאחרונה המגילות הגנוזות במערת קומראן.... נהנית מהרצאותיה של רחל אלאור ועוד...