Israel State Archives - ארכיון המדינה

Israel State Archives - ארכיון המדינה ברוכים הבאים לעמוד הרשמי של ארכיון המדינה The Israel State Archives is the national archives of the State of Israel.

ארכיון המדינה הוקם ב-1949 ומופקדים בו הארכיונים של משרדי הממשלה ומוסדות המדינה, וכן ארכיונים של הממשל העות'מאני והמנדטורי. על פי חוק הארכיונים (1955) קולט ארכיון המדינה ממשרדי הממשלה ומוסדות המדינה תיעוד המיועד לשמירה לדורות. בארכיון תיעוד על מדינת ישראל מאז הקמתה, הכולל תיקי התכתבויות, פרוטוקולים, בהם של ישיבות ממשלה, חוקים, הסכמי שלום, תיעוד גנאולוגי, תצלומים, מפות, כרזות, קלטות קול, סרטים ועוד.

באתר האינטרנט של הארכיון מוצגות רשימות האוספים, תעודות ותצלומים סרוקים ומידע על פרסומיו. מרכז המבקרים פתוח לימי עיון בהזמנה מראש. It was established in 1949 and its operation is regulated by the Archives Law of 1955. The Israel State Archives and all of the archives in Israel are headed by the State Archivist. The above-mentioned law constitutes the legal, administrative and professional framework within which the archives of Israel are run. The rules and regulations accompanying the law grant the Archivist, and through him all employees of the Israel State Archives, the authority to instruct and supervise the management of archives and records in government ministries, local authorities and government corporations

ועדת אונסקו"פ מתחילה את עבודתה בארץ ישראל – 16 ביוני 1947ועדת אונסקו"פ (הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני פלשתינה (א"י) – ...
16/06/2026

ועדת אונסקו"פ מתחילה את עבודתה בארץ ישראל – 16 ביוני 1947
ועדת אונסקו"פ (הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני פלשתינה (א"י) – UNSCOP: United Nations Special Committee on Palestine) הייתה ועדה שמינה ארגון האומות המאוחדות לבירור שאלת ארץ ישראל במאי 1947. הוועדה הגיעה לארץ ישראל ביולי אותה השנה, ומנתה חברים משוודיה, הודו, אורוגוואי, אוסטרליה, איראן, גוואטמלה, פרו, צ'כוסלובקיה וקנדה.
הרקע להקמת הוועדה היה המצב הקשה בארץ ישראל: פעולות המחתרות היהודיות שהלכו והתגברו בשנים 1946 ו-1947, העימות המחריף בין היהודים והערבים על עתיד הארץ, ומצבם הקשה של היהודים ששרדו את השואה במחנות העקורים באירופה, אשר לא יכלו ולא היו מעוניינים לשוב למקום מושבם הקודם. כל אלו ערערו את השלטון הבריטי על ארץ ישראל. תוכניות בריטיות קודמות, כגון הוועדה האנגלו-אמריקאית ב-1946 ותוכנית מוריסון-גריידי, ראו לנגד עיניהן את המשך השלטון הבריטי בארץ, תוך מתן אוטונומיה ליהודים ולערבים והסכמה להעלאת 100 אלף יהודים. תוכניות אלו נדחו על ידי היהודים והערבים כאחד.
אולם המצב השתנה. אף שבריטניה לא הייתה מעוניינת באותה העת לסגת מארץ ישראל, מצבה הכלכלי היה קשה מאוד ואף קריטי. היא הייתה בעיצומה של נסיגה ממושבותיה בדרום אסיה – הודו (שתקבל עצמאות באוגוסט 1947, יחד עם פקיסטן), בורמה וסרי לנקה. הבריטים לא היו מסוגלים עוד להחזיק בנחלות העצומות הללו, ואף לא יכלו להמשיך לסייע לטורקיה וליוון, שנמצאו תחת לחץ של חתרנות סובייטית. במצב שנוצר, החליטו הבריטים לפנות לאומות המאוחדות ולבקש מהארגון החדש פתרון למצב.
הוועדה הגיעה לארץ ישראל ב-16 ביוני 1947 והתמקמה בירושלים ב"בית קדימה" (כיום ברחוב הרב ברלין 30), ואת ישיבותיה קיימה בבניין ימק"א, מול מלון המלך דוד. היא קיימה ישיבות שבהן העידו לפניה אנשים מרחבי ארץ ישראל – רובם המוחלט יהודים, שכן הנהגת ערביי ארץ ישראל סירבה לשתף פעולה עם הוועדה, ונציגיה לא הסכימו להעיד בפניה או להיפגש עם חבריה באופן רשמי.
עוד בתחילת פעולתה נחשפו חברי הוועדה למצב המורכב בארץ, כאשר יומיים בלבד לאחר הגעתם, הגיעה ספינת המעפילים "יציאת אירופה תש"ז (אקסודוס)" לנמל חיפה. שניים מחברי הוועדה צפו בפינוי הברוטלי של המעפילים מן הספינה והושפעו עמוקות מן המחזה הקשה.
בסוף אוגוסט 1947 הגישה הוועדה את מסקנותיה. דעת הרוב המליצה על חלוקת הארץ לשתי מדינות – יהודית וערבית, לצד שטח בחסות בינלאומית שיכלול את ירושלים ובית לחם, המקודשות (בין השאר) לנצרות. מסקנות אלו היוו את הבסיס להחלטת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947).
באתר ארכיון המדינה פורסמה סקירה על הדרך שהובילה להכרזת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית ב-29 בנובמבר 1947. בפרסום זה ישנם קישורים לתעודות שונות, כגון עדויות לפני הוועדה וכן הארכיון האישי של חבר הוועדה, נציג אורוגוואי אנריקה רודריגז פבריגאט, שכיהן אז כשגריר ארצו באו"ם. קישור לפרסום המלא בתגובות.
בתמונה: מתוך אוסף התצלומים מן הארכיון האישי של הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל, בו שמור תיעוד של הרב הרצוג והראשון לציון, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בעת שהעידו בפני ועדת אונסקו"פ. הצילום שמור בתיק טס 11438/16.

שבוע הספר העברי הוא זמן מיוחד לספרים – אך כיום יש לספרים מתחרים רבים על זמנו של הקורא הישראלי. על מגמה זו הצביע בשעתו הנ...
14/06/2026

שבוע הספר העברי הוא זמן מיוחד לספרים – אך כיום יש לספרים מתחרים רבים על זמנו של הקורא הישראלי. על מגמה זו הצביע בשעתו הנשיא חיים הרצוג:
"בעבר היה הספר מפלטו הטוב והיחיד של האדם היודע קרוא וכתוב בשעות הפנאי שלו; לא היו לו אפשרויות רבות אחרות. כיום, לעומת זאת, קיימת תחרות אינטנסיבית על זמנו הפנוי של האדם, ובעיקר אמורים הדברים ביחס לאמצעי הבידור והתקשורת... המבחר הוא עצום והוא הולך וגדל כל הזמן. בתנאים כאלה חייבת החברה להתערב באופן מושכל, בעיקר באמצעות מערכת החינוך, אך גם באמצעים אחרים. אנחנו חייבים לפתח את תרבות הפנאי של אזרחי המדינה ולהועיד בה מקום ראוי להעשרה תרבותית: אמנות, מוזיקה, תיאטרון ובראש ובראשונה – ספר.
אנחנו קרויים 'עם הספר'. במידה רבה אנחנו אף ראויים לתואר הזה, גם במובן של עם הקורא ספרים. הוצאות הספרים, רכישת ספרים וקריאת ספרים – עודן ממאפייניה החיוביים של אוכלוסיית ישראל. ברוב בתי ישראל אפשר למצוא מדפים עמוסי ספרים. אבל עם זאת, עלינו לעמוד על המשמר לבל יידחק הספר מפני שפע אפשרויות הבידור הקל והמפתה".
(קטע מנאומו של הנשיא חיים הרצוג בפתיחת שבוע הספר העברי, 10 ביוני 1984. מתוך תיק נ-526/7 בארכיון המדינה)
📷 כרזה לכבוד שבוע הספר העברי שנערך בשנת 1962 , ג-3051/1, מתוך ארכיון המדינה
#שבועהספרהעברי #ספרות

13/06/2026

⚽️ כשגרמניה ואנגליה נפגשות, ההיסטוריה תמיד נכתבת מחדש!
עם פתיחת שבוע המונדיאל וההתרגשות שבשיאה, זה הזמן המושלם לחזור אחורה בזמן לרגע היסטורי של כדורגל טהור.
קבלו הצצה נדירה מארכיון המדינה למפגש הענקים בין נבחרת אנגליה לבין גרמניה המערבית (שהגיעה אז כאלופת העולם הגאה!).
אנגליה, שהייתה בתקופה פחות טובה, הציגה משחק הירואי, השאירה אבק על המגרש וניצחה 3-1 מוחץ! ואי אפשר לדבר על המשחק הזה בלי להזכיר את סטנלי מת'יוס – "קוסם הדריבל" האגדי – שפשוט עשה בית ספר להגנה הגרמנית.
אז מי לדעתכם תלך השנה עד הסוף במונדיאל? 🏆👇 ספרו לנו בתגובות!
#מונדיאל #כדורגל #נוסטלגיה #אנגליה #גרמניה #היסטוריה #סטנלימתיוס #נוסטלגיהספורטיבית

09/06/2026

🎞️ נגיעה של אלגנטיות של פעם
הסרטון הקצר הזה מארכיון המדינה לוקח אותנו לתערוכת תכשיטים יוקרתית, שבה הוצג בין היתר אוסף נדיר בשווי מיליון דולר – שלל תכשיטיה של ז'וזפין, אשת נפוליאון.
מעבר לערך הכספי (שבאותם ימים היה דמיוני לחלוטין), מרתק לראות את האופנה של התקופה: התסרוקות המוקפדות, שמלות הערב הקלאסיות, וההתרגשות מכל פריט ופריט. סגנון ואיפוק שכבר כמעט ולא רואים היום.
האם אתם זוכרים את יומני החדשות האלו שהיו מוצגים בקולנוע לפני הסרט?
נשמח לשמוע בתגובות על זיכרון נוסטלגי שלכם מאותה תקופה. 👇
#נוסטלגיה #ארכיוןהמדינה #יומניחדשות #אופנהשלפעם #תכשיטים #שנותה60

04/06/2026

🧺 מי תהיה "בעלת הבית הישראלית" לשנת 1958? 🏆
השנה היא 1958, ומתוך 12,000 מועמדות (!) נבחרו 10 עקרות בית מצטיינות לעלות לגמר הגדול שנערך בחיפה.
בתוכנית: מיון כביסה מהיר במכונות של פעם, טיפול בתינוקות, בישול, קיצוץ, סידור שולחנות אירוח מפוארים – והכל תחת העין הבוחנת והמחמירה של השופטים! 🧐
בסוף הטקס, בנוכחות ראש העיר אבא חושי, מוכתרת המנצחת הגדולה: הגברת רחל דותן, שקוטפת את התואר הנחשק "עקרת הבית הנבחרת לשנת העשור".
אז רגע לפני שאתם מתלוננים על שטיפת הכלים או על קיפול הכביסה של הערב – בואו לראות איך עשו את זה פעם, עם המון סטייל, סינרים ותחרותיות שיא. 🎬👇
#נוסטלגיה #פמיניזם #שנותהחמישים #היסטוריהישראלית #ארכיוןהמדינה

ישראל זוכה בגביע אסיה בכדורגל, יוני 1964 במסגרת התאחדויות הכדורגל האזוריות, השתייכה ישראל באופן טבעי להתאחדות הכדורגל של...
03/06/2026

ישראל זוכה בגביע אסיה בכדורגל, יוני 1964
במסגרת התאחדויות הכדורגל האזוריות, השתייכה ישראל באופן טבעי להתאחדות הכדורגל של אסיה (Asian Football Confederation) בשל מיקומה הגיאוגרפי. הקונפדרציה הוקמה ב-1954, ושנתיים לאחר מכן נערכו משחקי הגביע הראשונים בהונג קונג. ב-1960 התקיימו המשחקים בדרום קוריאה, וארבע שנים מאוחר יותר שוחק הטורניר בישראל, מ-26 במאי עד 9 ביוני 1964.
במשחקים השתתפו ישראל המארחת, דרום קוריאה, הונג קונג והודו. ישראל ניצחה בכל אחד מן המשחקים, ומשחק הנעילה (שהיווה בפועל משחק גמר) התקיים ב-3 ביוני 1964 מול נבחרת קוריאה הדרומית, שהייתה אז אלופת אסיה המכהנת. במשחק זה, שבו נכח גם נשיא המדינה זלמן שז"ר, ניצחה ישראל 2:1. פרט היסטורי משעשע מאותו מעמד הוא שבאותם ימים משחקי כדורגל רשמיים באסיה נמשכו 80 דקות בלבד (40 דקות בכל מחצית) ולא 90 דקות כמו היום – מה שהספיק לנבחרת כדי להבטיח את המקום הראשון בטבלה ולחגוג תואר היסטורי.
ישראל השתתפה בגביע אסיה עד שנת 1974, אז לחץ כבד של מדינות ערב הוביל להרחקתה מהארגון. מאמצע שנות ה-70 ועד 1990, לקחה ישראל חלק במשחקי קונפדרציית אוקיאניה, לצד מדינות מרוחקות כמו אוסטרליה וניו זילנד, עד אשר צורפה לאופ"א (UEFA) ולשאר מפעלי הכדורגל האירופיים.
בתמונות: צילומים מגביע אסיה ב- 1964, מתוך ארכיון המדינה
בתגובות: מסמך מארכיון המדינה בו מודה ראובן דפני, אחד מצנחני הישוב במלחמת העולם השנייה וידידה של חנה סנש ואחד מן הדיפלומטים הראשונים של מדינת ישראל, לזלמן שז"ר על החסות שפרש על אירוח גביע אסיה בישראל.

31/05/2026

”כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ, כֵּן-תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ” (שמואל א', ט"ו, ל"ג)
ציטוט זה (בתמונה, בתגובות) צירף הנשיא יצחק בן-צבי בכתב ידו לתיק בקשת החנינה של הפושע הנאצי אדולף אייכמן. משמעות הדברים היא: כפי שהחרב שלך הפכה נשים לשכולות, כך תהפוך אימך לאישה שכולה. ב-31 במאי 1962 הוצא אייכמן להורג בתלייה בכלא רמלה, ואפרו פוזר בים. זה היה גזר דין המוות האחרון שהטילה וביצעה מדינת ישראל.
אייכמן היה בכיר במנגנון ההשמדה הנאצי והיה אחראי לרציחתם של יהודים רבים לאורך השואה. הוא נלכד על ידי המוסד בארגנטינה במאי 1960, ומשפטו נפתח באפריל 1961. במהלך המשפט טען אייכמן כי רק מילא פקודות, אך התביעה הוכיחה שהיה מעורב באופן פעיל ולא היה פקיד תמים בלבד. המשפט סוקר בהרחבה, ודרכו נחשף הציבור בארץ ("הצבר") עוד יותר לזוועות השואה, אותן התקשו הניצולים לעיתים לספר. זכורה במיוחד עדותו של הסופר יחיאל די-נור (ק. צטניק), שהתייחס לאושוויץ כאל "פלנטה אחרת" והתעלף במהלך עדותו.
בסרטון: קטע מנאום הטיעונים לעונש, לאחר שאייכמן כבר נמצא אשם, פונה התובע, גדעון האוזנר, אל השופטים ומסביר מדוע, למרות ששום עונש אנושי לא יוכל להשתוות לזוועות השואה, חובה על בית המשפט להטיל את העונש המקסימלי הקבוע בחוק – עונש המוות.
בתגובות: הפתק בכתב ידו אותו צירף הנשיא יצחק בן-צבי לתיק בקשת החנינה של אייכמן.
בקישור בתגובות תוכלו למצוא את האוסף המלא של משפט אייכמן – זיכרון השואה. האוסף מכיל הקלטות, את רשימת תיקי החקירה, פרסומים מיוחדים (כולל הדיון בממשלה בסוגיית הוצאתו להורג של אייכמן) ועוד.
#משפטאייכמן #אדולףאייכמן #השואה #זיכרוןהשואה #היסטוריהישראלית

44 שנים בדיוק, באותו תאריך עברי, ההיסטוריה חוזרת על עצמה.🌲🇮🇱היום, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ו (2026), לוחמי צה"ל שוב עומדים על פס...
31/05/2026

44 שנים בדיוק, באותו תאריך עברי, ההיסטוריה חוזרת על עצמה.🌲🇮🇱
היום, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ו (2026), לוחמי צה"ל שוב עומדים על פסגת הבופור.
בדיוק היום לפני 44 שנים, בט"ו בסיוון ה'תשמ"ב (6 ביוני 1982), החל מבצע "שלום הגליל". הדיווח המרגש שאתם רואים כאן בתמונה הוא הדף המקורי של מגיש החדשות ב"קול ישראל" מתוך ארכיון המדינה, עם התיקונים בכתב יד והמילים המצמררות: "צה"ל כבש את מבצר בופור... כוח רגלי של צה"ל כבש בשעות הלילה את המצודה הצלבנית הזאת...".
אז, ב-1982, הלחימה הקשה על המבצר הפכה לאחד מסמלי המלחמה ההיא, פצע מדמם וגבורה עילאית של לוחמי חטיבת גולני.
היום, 44 שנים אחרי – דגלי ישראל וגולני מתנוססים בראש המבצר.
אנחנו מרכינים ראש לזכרם של הגיבורים שנפלו אז והיום, ומצדיעים ללוחמים הגיבורים שלנו שעדיין מגנים עלינו.🇮🇱
בתמונות: חיילי צה"ל בבופור, 2026, צילום: דובר צה"ל
מנחם בגין ואריאל שרון לאחר כיבוש הבופור, 1982, צילום: דובר צה"ל
#הבופור #צהל .

🌍 כשראש הממשלה הזר הראשון הגיע לישראל הנצורה – ואלתרמן כתב לו שיר 📜שם קצר הוא. או נו. שם קצרעד לצער.מנהג אסיה: בין צליל ...
28/05/2026

🌍 כשראש הממשלה הזר הראשון הגיע לישראל הנצורה – ואלתרמן כתב לו שיר 📜
שם קצר הוא. או נו. שם קצר
עד לצער.
מנהג אסיה: בין צליל השמות הגוץ
ובין טיב ממדי השטחים קיים פער...
יהי כן. לא בארך הערך נעוץ.
מה קצר הוא הצליל, אך כה רב
הוא השער
הנפתח בו. האין זה מופת
של קימוץ?...
עוד לא אות למפנה... רק ראשית
מנחשת.
בין מזרח לבינינו ערב כורה תהום.
עוד אנחנו עומדה פה
בקצה היבשת. נצורים ומנודים וגדופים מלאם.
- - איש אמית הוא שקם
ולא חת מגשת
וחיך ואמר בעברית: שלום
(נתן אלתרמן, הטור השבועי, "דבר", 3 ביוני 1955)

אוּ נוּ, או תָאקִין נוּ (U Nu, Thakin Nu), היה ראש ממשלתה הראשון של בורמה (הקרויה מאז 1989 מיאנמר) בשנים 1948–1956, ובעוד שתי תקופות כהונה נוספות, קצרות יותר, בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60.
"או" ו"תאקין" הם תארי כבוד בורמזיים. נו פעל בתנועת השחרור הלאומית הבורמזית לפני מלחמת העולם השנייה, ועל כן נכלא על ידי הבריטים, השליטים הקולוניאליים של בורמה באותה עת. לאחר הכיבוש היפני של בורמה בתחילת המלחמה, הוא שוחרר מהכלא על ידי היפנים והחל לשתף עמם פעולה. מאוחר יותר, בעקבות השלטון הברוטלי שהנהיגו היפנים במדינה, פנה נו נגדם.
או נו התמנה לראש ממשלת בורמה לאחר קבלת העצמאות מבריטניה בשנת 1948, והפך לאחת הדמויות הבולטות במדינות האסייתיות החדשות שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה. ישראל מינתה את חבר הכנסת דוד הכהן לציר ישראל בבורמה, והוא היה כוח מניע בחיזוק הקשרים בין המדינות בזכות אישיותו האנרגטית והנמרצת.
הרקע לביקורו של או נו בישראל היה ועידת בנדונג שנערכה באינדונזיה באפריל 1955. מתחילת שנות ה-50 פעלו מדינות באסיה להקמת גוש מדיני באומות המאוחדות, שיהיה נפרד מן הגוש המערבי ומן הגוש המזרחי. לגוש זה הצטרפו רוב מדינות ערב, ובשנת 1953 הצטרפו אליו גם שתי המדינות האפריקאיות העצמאיות היחידות באותה התקופה – אתיופיה וליבריה. בשנת 1956 הפך הגוש האסייתי-אפריקאי לגוש האזורי הגדול ביותר באו"ם.
באוגוסט 1953 החלה אינדונזיה במגעים לכינוס ועידה של מדינות אסיה ואפריקה. מארגני הוועידה רצו לייסד גוש חדש – לא מערב ולא מזרח – אף שבפועל נטיית המדינות הייתה פרו-מזרחית, אנטי-מערבית ונייטרלית לכאורה בלבד. ישראל הייתה מעוניינת לקבל הזמנה לוועידה ופנתה לאו נו שיסייע לה להשתתף בה. או נו, שהיה אחד מיוזמי הוועידה, ניסה לסייע לישראל לקבל את ההזמנה, אולם ראשי מדינות אחרים מבין היוזמים – נהרו מהודו, סוקרנו מאינדונזיה ומוחמד עלי מפקיסטן – התנגדו להזמנתה.
הועידה נפתחה ב-18 באפריל 1955 ובהשתתפות 29 מדינות, ש-14 מהן היו מוסלמיות. הנציג הערבי הבולט ביותר בה היה גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, וכן השתתף בה המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל-חוסייני, כחבר משלחת תימן. לוועידה הגיע גם ראש ממשלת סין העממית, ג'ו אcontentלְאַי (Zhou Enlai), שהפך לאחת הדמויות החשובות ביותר בה. בוועידה התקבלה סדרת הצהרות והחלטות אנטי-ישראליות, והיא נחשבה בעיני ראש הממשלה, משה שרת, כ"מפולת".
או נו הביע עוד ביוני 1954 רצון לבקר בישראל. בעקבות ועידת בנדונג והפגיעה המדינית בישראל במהלכה, פעלו מדינות ערב ובראשן מצרים לבטל את הביקור (או נו תכנן לבקר גם במצרים). למרות הלחצים, ובעידודו של דוד הכהן, החליט או נו לבקר בישראל, ומשם להמשיך לבריטניה וליוגוסלביה.
או נו הגיע לישראל ב-29 במאי 1955 והיה ראש המדינה הזר הראשון שביקר בה. הוא התקבל בהתלהבות רבה על ידי הציבור הישראלי בכל מקום אליו הגיע, וסייר ברחבי הארץ: במכון ויצמן, ברמת הכובש, בעמק הירדן, בעמק בית שאן, בעמק יזרעאל ובשדה בוקר – שם ביקר את דוד בן-גוריון, שעמו קשר קשרי ידידות עמוקים (בן-גוריון אף ביקר בבורמה ב-1961 בביקור גומלין, ושהה שם כמה ימים במנזר בודהיסטי יחד עם או נו). הביקור הסתיים ב-6 ביוני והותיר רושם כביר בישראל.
או נו כיהן כראש ממשלת בורמה (לסירוגין) עד שהודח בהפיכה צבאית בשנת 1962, ונעצר במעצר בית ממושך. הוא שוחרר כעבור שנים, והלך לעולמו בשנת 1995.
בארכיון המדינה שמור אלבום תמונות של ביקור או-נו בישראל בסוף מאי 1955. בתמונה- או נו מבקר במושב של עולי קוצ'ין בפרוזדור ירושלים. קישור לתיק התצלומים המלא בתגובות.
בישיבת הממשלה בתאריך 29 במאי 1955 מדווח ראש הממשלה שרת לממשלה על ביקורו הצפוי של או נו בישראל ועל ההכנות והרקע לביקור. קישור לישיבה המלאה בתגובות.

Address

הרטום
Jerusalem

Opening Hours

Monday 09:00 - 16:00
Tuesday 09:00 - 16:00
Wednesday 09:00 - 16:00
Thursday 09:00 - 16:00
Sunday 09:00 - 16:00

Telephone

+97225680680

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Israel State Archives - ארכיון המדינה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category