מוזיאון ישראל, ירושלים

Call Directions Website Contact the museum

מוזיאון ישראל, ירושלים מוזיאון ישראל, ירושלים, מהגדולים והחשובים במוסדות התרבות בארץ ובעולם.
(887)

דמיינו ילדה שהולכת ברחובות ירושלים לפני כ-1,800 שנה. באוזניה עגילי זהב, שערה אסוף בסיכה, ועל צווארה תליון בצורת סהר הירח...
15/10/2026

דמיינו ילדה שהולכת ברחובות ירושלים לפני כ-1,800 שנה. באוזניה עגילי זהב, שערה אסוף בסיכה, ועל צווארה תליון בצורת סהר הירח. האם התכשיטים היו חלק מהלבוש היומיומי שלה? האם קיבלה אותם באירוע מיוחד?

השבוע צוין יום הילדה הבין־לאומי, וזו הזדמנות לחזור אל עולמן של ילדות ונערות שחיו כאן לפני אלפי שנים. בתערוכה "זו ילדותי הקדומה: חיי ילדים בעת העתיקה באזורנו", המוצגת במוזיאון ישראל בירושלים, אפשר לפגוש כמה מהעדויות המרתקות לחייהן, ובהן תכשיטים שהתגלו בקברה של ילדה או נערה בירושלים הרומית. אחד המפתחות להבנת התכשיטים האלה, הוא דווקא התליון הקטן.

בעולם הרומי, תכשיטים יכלו לספר על גיל, על מעמד חברתי, ועל זהות תרבותית. לתליון בצורת הסהר, המכונה לונולה (Lunula) הייתה משמעות מיוחדת: הוא נקשר לירח, ושימש כקמע שנועד להגן מפני עין הרע וכוחות מזיקים.

איך אנחנו יודעים שילדות אכן ענדו תכשיטים כאלה? מתברר שיש לכך תיאורים בארכיאולוגיה.

במחקר שפרסמה פרופ' עדי ארליך מאוני' חיפה, היא מציגה שברי פסלוני חרס שהתגלו במקדש הרומי בחורבת עומרית שלמרגלות החרמון. הפסלונים, המתוארכים למאות ה-1 לפנה"ס וה-1 לספירה, מציגים ילדים וילדות, בגילאי שנתיים עד עשר, אשר חלקם עונדים צמידים ותליונים בצורת סהר הירח. באחד משברי הפסלונים אפשר אפילו לזהות ילדה הלבושה בטוניקה שנצבעה בכחול, ועל חזה תלוי תליון מהסוג שהתגלה בקבר בירושלים.

פרופ' ארליך מעריכה, כי הפסלונים עשויים לשמש עדות לטקסים שערכו משפחות לציון שלבים חשובים בהתפתחות ילדיהן, ובמיוחד - במעבר מגיל הינקות לילדות. "בתקופה שבה גידול ילדים היה מלווה בחששות רבים לבריאותם ולשלומם, הקמעות והטקסים ביטאו תקווה להגנה ולהתפתחות טובה", היא מסבירה.

ועכשיו, נחזור לירושלים של התקופה הרומית שאחרי החורבן - איליה קפיטולינה. בעיר זו, חיו תושבים שהגיעו מאזורים שונים של האימפריה, והביאו עמם מנהגים, סגנונות לבוש, ואמונות.

בשנת 1971, בחפירה ארכיאולוגית שניהלה יעל אדלר ז"ל מטעם אגף העתיקות במערת קבורה בהר הצופים, התגלו שרידי ארון קבורה מעופרת ובו אוסף של תכשיטים מרהיבים: עגילי זהב, ראש סיכה, תליון לונולה וחרוזי זהב, לצד חרוזי קורניאול וזכוכית.

הממצאים נחקרו ע"י ד"ר איילת דיין, איילת גרובר וד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות. השוואתם לתכשיטים ולתיאורים מהעולם הרומי, כדוגמת זה שפרסמה פרופ' ארליך, הובילה את החוקרים להציע שהמכלול השתייך לילדה או לנערה. אחד הרמזים לכך, הוא תליון הלונולה: לדברי החוקרים, תליונים כאלה שימשו בעיקר נערות ונשים צעירות לפני נישואיהן, כקמעות הגנה וכסמל לגילן, למעמדן החברתי ולשלב בחייהן. חלק מהנשים המשיכו לענוד אותם גם לאחר שנישאו.

האם התכשיטים ליוו את הנערה בחייה, או שאולי הונחו עמה לקראת הקבורה כדי שילוו אותה לעולם הבא? קשה לקבוע. עם זאת, מכלול הזהב המרשים מספק הצצה לסמלים ולאמונות שהיו חלק מעולמן של ילדות ונערות בתקופה הרומית.

כעת, כ-1,800 שנה לאחר שיוצרו, מוצגים בתערוכה שבמוזיאון ישראל כמה מהתכשיטים שהתגלו בהר הצופים, לצד שבר הצלמית מחורבת עומרית, המתאר ילדה העונדת תליון לונולה, ועדויות נוספות רבות לחיי הילדים בעולם העתיק.

"איך אפשר לגלות מה העסיק ילדים לפני אלפי שנים, מה לבשו ובמה שיחקו? אחד האתגרים שעמדו בפנינו, הוא שרבים מהחפצים שבהם השתמשו, שימשו גם מבוגרים", מספרת טלי שרביט, אוצרת התערוכה. "באמצעות פריטים שיצרו או שהשתמשו בהם, תיאורים באמנות ומקורות כתובים, אנחנו מנסים להבין כיצד נראו חייהם, ומה היה מקומם במשפחה ובחברה".

מעניין? שתפו!

צילומים: אמיל אלג'ם ויולי שוורץ מרשות העתיקות וגבי לרון

חילוף חומרים: הדרך לעידן המודרני | תערוכה חדשה!התערוכה חוזרת אל אמצע המאה ה־19, תקופה שהתעצמה בה האמונה בקדמה ובכוחם של ...
14/10/2026

חילוף חומרים: הדרך לעידן המודרני | תערוכה חדשה!

התערוכה חוזרת אל אמצע המאה ה־19, תקופה שהתעצמה בה האמונה בקדמה ובכוחם של המדע והטכנולוגיה לעצב מחדש את העולם, ומספרת את סיפורם של שלושה חומרים – גוטה־פרצ׳ה, גומי וצלולואיד – שנתפסו כחומרי העתיד, וסללו את הדרך לחומרים הפלסטיים של העידן המודרני.

סיפורו של צווארון הצלולואיד חושף קשר מפתיע להיסטוריה החברתית של ארצות־הברית. במחצית השנייה של המאה ה־19, עם התיעוש המואץ והתרחבות הערים, גדל מספרם של עובדי המשרדים והשירותים. קוד הלבוש שלהם חייב הופעה נקייה ומכובדת, והצווארון הלבן נעשה לסימן ההיכר שלהם. צווארוני הבד המעומלנים הצריכו כביסה תכופה, לרוב במכבסות שהופעלו בידי מהגרים סינים. עם המצאת הצלולואיד בשנות ה-70 של אותה מאה, החלו לייצר ממנו צווארונים שניתן לנקות בבית במטלית לחה, ולייתר את שירותי המכבסה.

ההגירה מסין לארצות־הברית החלה באמצע המאה ה־19, עם הבהלה לזהב בקליפורניה, ובהמשך עם הדרישה הגוברת לפועלים לבניית מסילות הרכבת. עם התרחבות קהילות המהגרים, גברה גם העוינות כלפיהם. יצרני צווארוני הצלולואיד ניצלו את הפרסום למוצריהם כדי להעביר גם מסר חברתי ופוליטי: כרטיסי הפרסומת הצבעוניים הציגו את האפשרות לנקות את הצווארון בבית כדרך להשתחרר מן התלות בכובסים הסינים.

בואו לראות את כרטיסי הפרסומת, ופריטים נדירים אחרים מן ההיסטוריה של החומרים שעיצבו את העידן המודרני, בתערוכה "חילוף חומרים: הדרך לעידן המודרני", עכשיו במוזיאון.

כרטיס פרסומת לצווארונים וחפתים מצלולואיד, ארצות-הברית, 1890 בקירוב

למוזיאון ישראל דרושים:- סמנכ"ל/ית תפעול למוזיאון ישראללתפקיד הכולל את הובלת מערך התפעול של המוזיאון.- ראש/ת אגף מכירות ו...
13/10/2026

למוזיאון ישראל דרושים:

- סמנכ"ל/ית תפעול למוזיאון ישראל
לתפקיד הכולל את הובלת מערך התפעול של המוזיאון.

- ראש/ת אגף מכירות וקשרי קהל למוזיאון ישראל
הקמה של תפקיד חדש הכולל ניהול של מערך המכירות, אסטרטגיה, פיתוח קהלים ועוד

המועד האחרון להגשת מועמדות לשני התפקידים: 11/11/2026 בשעה 12:00 בצהריים.

> להגשת מועמדות ומילוי השאלון לתפקיד סמנכ"ל/ית תפעול -https://lnkd.in/dFMGQBh3

לשאלות ולתמיכה בתהליכי ההגשה: [email protected]

> להגשת מועמדות ומילוי השאלון לתפקיד ראש אגף מכירות וקשרי קהל -https://lnkd.in/dDKMJAfJ

לשאלות ולתמיכה בתהליכי ההגשה: [email protected]

יהודית לוין: מחר יום חדש | הזדמנות אחרונה לבקר בתערוכה לפני הנעילה בשבת! שברירית ושלמה, אוורירית ומלאה, אישית וקולקטיבית...
12/10/2026

יהודית לוין: מחר יום חדש | הזדמנות אחרונה לבקר בתערוכה לפני הנעילה בשבת!

שברירית ושלמה, אוורירית ומלאה, אישית וקולקטיבית – יצירתה של יהודית לוין בנויה מניגודים. כמו לוליין על חבל דק היא שואפת לאיזון ולשיווי משקל; תמיד במתח, תמיד תלויה על בלימה.

בתערוכה מוצגות עבודות נבחרות מחמישה עשורי יצירתה של לוין, ובהן עבודות עזות־מבע שיצרה בעקבות 7 באוקטובר.

מפגש מיוחד לרגל נעילת התערוכה, בהשתתפות האוצר ד"ר אמיתי מנדלסון והאמנית, יתקיים ביום חמישי, 15.10, בשעה 11:30

שריינו את מקומכם בהקדם! פרטים נוספים באתר >

https://www.imj.org.il/he/gallery-talks

שלוש שנים ל-7 באוקטובר: שיח גלריה מיוחד עם האמנים מיכה אולמן ומאיה ז"ק, בהנחיית ד"ר אמיתי מנדלסון, אוצר בכיר לאמנות ישרא...
02/10/2026

שלוש שנים ל-7 באוקטובר: שיח גלריה מיוחד עם האמנים מיכה אולמן ומאיה ז"ק, בהנחיית ד"ר אמיתי מנדלסון, אוצר בכיר לאמנות ישראלית
יום רביעי, 7.10, בשעה 11:00

לציון שלוש שנים לאסון 7 באוקטובר, נקיים במוזיאון שיח גלריה מיוחד עם האמנים מיכה אולמן ומאיה ז"ק.
יצירתם של אולמן וז"ק נוגעת באופן עמוק בזיכרון אישי וקולקטיבי, בחיפוש אחר בית ובעיסוק החוזר בטראומה. נדון בנושאים אלו לצד יצירותיהם, המוצגות בתצוגת הקבע של אמנות ישראלית.

ההשתתפות כלולה בכרטיס הכניסה למוזיאון, יש להירשם מראש

לפרטים נוספים>

https://l1nq.com/px8jfh8

-
צילום: מוזיאון ישראל, ירושלים על ידי זוהר שמש

הסוכה מבוכרה: מסורת מפוארת קמה לתחייה במוזיאון 🌿 צילום נדיר השמור בארכיון הצילומים שלנו מספר את סיפורה של הסוכה המסורתית...
01/10/2026

הסוכה מבוכרה: מסורת מפוארת קמה לתחייה במוזיאון 🌿

צילום נדיר השמור בארכיון הצילומים שלנו מספר את סיפורה של הסוכה המסורתית של יהודי בוכרה, ואפילו אפשר לנו לשחזר את המראה הייחודי שלה.

הקהילה היהודית בבוכרה נהגה לעטר את הסוכה ביריעות מהודרות המכונות "איקט" (Ikat), שהיו ארוגות מחוטי כותנה ומשי צבועים, ובאריגים המכונים "סוזאני" (Suzani), העשויים פשתן או כותנה ורקומים בדגמי פרחים צבעוניים בחוטי משי. בשאר ימות השנה, היריעות ההדורות הללו כיסו ריהוט וחפצים ביתיים, ומיריעות האיקט אפילו נתפרו מעילים לגברים, לנשים ולילדים.

את עיטור הסוכה השלימו פירות וענפים ריחניים שנתלו מן הסכך, ולרוחב חזית הסוכה נתלו מלונים גדולי-ממדים ("כרבוזה").

הצילום הנדיר של סוכה מבוכרה, משנות ה-40 של המאה ה-20, אפשר לצוות המוזיאון לשחזר אותה באמצע פריטים מאוסף האריגים שלנו, שמקורם מאזור בוכרה ואוזבקיסטן.

-
סוכה בבוכרה, שנות ה-40 של המאה ה-20, ארכיון התצלומים שבמרכז מידע לאמנות ותרבות יהודית על שם אן ואיזידור פאלק, מוזיאון ישראל, ירושלים

הסוכה המצוירת מפישאך: מגרמניה הנאצית ועד לירושליםסוכת משפחת דלר היא הסוכה המצוירת היחידה ששרדה בשלמותה לאחר השואה. היא נ...
25/09/2026

הסוכה המצוירת מפישאך: מגרמניה הנאצית ועד לירושלים

סוכת משפחת דלר היא הסוכה המצוירת היחידה ששרדה בשלמותה לאחר השואה. היא נבנתה וצוירה בהזמנתם של יעקב ואסתר דלר מהעיירה פישאך בדרום גרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון, הציע אספן חפצי האמנות היהודית ד"ר היינריך פויכטונגר להבריח את הסוכה לירושלים, ויצר את הקשר עם ברטה (ברכה) פרנקל לבית ארנטרוי ממינכן, שנטלה על עצמה את המשימה. בשל האיסור להוציא חפצי עתיקות ואמנות מגרמניה, היא הצמידה את לוחות הסוכה אלה לאלה, כשפניהם המצוירות אינן נראות, הסבירה לפקידים הנאציים שהלוחות הם "קרשים לבניית צריף בארץ שוממה".

על דפנות הסוכה ציורים שניתן לזהות את מקורם: על הדופן המרכזית תיאור ירושלים שבמרכזו הכותל המערבי, שהועתק מהדפס אבן שצויר בידי האמן הירושלמי, יהוסף שווארץ, והובא לדפוס בגרמניה בשנת 1836; במסגרות קטנות מופיעים ציורים הקשורים בחגי ישראל שהועתקו ממחזורי תפילה. הציורים על דפנות הסוכה בצדדים מציגים את מראות העיירה פישאך ובהם בית משפחת דלר ואם המשפחה, אסתר, עומדת בפתח הבית.

-

סוכת משפחת דלר, פישאך, דרום גרמניה, אמצע המאה ה־19
מתנת סופי דלר וילדיה לזכר אלברט (אברהם) דלר, פישאך, גרמניה; השימור בנדיבות אלברטו דלר ואשתו פרידה קליין-דלר, קוויטו, אקוודור, לזכר בנם פייר פיליפ דלר-קליין ולכבוד נכדיהם: אלכסיס ואדריאל, סמנתה, הריסון וג'יימס, אהרון ונטלי
צילום: ©️ מוזיאון ישראל, ירושלים, ע"י אלי פוזנר

24/09/2026

פסח עיר־שי: יוצר בדרכו | כנס נעילה לתערוכה "כרזות ואות: מלאכת העיצוב של פסח עיר־שי", והשקה חגיגית של הקטלוג

יום שלישי, 6.10.26, 16:00-10:00

מעצבים, טיפוגרפים, חוקרים, אוצרים וסטודנטים, מוזמנים להשתתף בכנס ייחודי לרגל נעילת התערוכה "כרזות ואות: מלאכת העיצוב של פסח עיר־שי", וההשקה הרשמית של הקטלוג המקיף המוקדש ליצירתו המרתקת של המעצב והאמן הרב־תחומי פסח עיר־שי.

בכנס תוצג יצירתו הענפה והמיוחדת של עיר־שי, מהטיפוגרפיה המודרנית שלו באמצע שנות ה־20 בתל אביב הצעירה, דרך הצלחתו הגדולה בהונגריה ועבודות שיצר בשואה, ועד הכרזות האיקוניות שיצר לאחר קום המדינה.

הכרטיס כולל השתתפות בכנס, תיק מתנה בעיצוב עיר־שי, כניסה למוזיאון וארוחת צהריים.

לרשימת הדוברים המלאה ולהרשמה, בקרו באתר המוזיאון

23/09/2026

הזדמנות אחרונה✨ 📜
לראות את כתב־היד המקראי השלם העתיק ביותר שהתגלה אי פעם !

מגילת ישעיהו המקורית, אחד האוצרות החשובים באוסף המוזיאון ובעולם כולו, תוצג לקהל במלוא תפארתה - 7.17 מטרים -
עד שבת, 3.10 ✨✨

מהרו לשריין כרטיסים באתר המוזיאון!

המוזיאון פתוח למבקרים בחול המועד סוכות, ימים א'-ה', 27.9-1.10, בין השעות 10:00-17:00

הכניסה לילדים בחול המועד סוכות – חינם!

22/09/2026

חדש! פיקניק בגן האמנות 🧺 כרטיס משולב הכולל ביקור במוזיאון וסל פיקניק למשפחה או לזוג, מבית הקפה "משק עפאים" ✨

מעכשיו אפשר לשלב את הביקור במוזיאון עם פיקניק בגן האמנות המחודש!

הכרטיס המשולב כולל זוג כרטיסי כניסה למוזיאון מבוגר וסל פיקניק לבחירה מבית הקפה "משק עפאים" – משפחתי או זוגי.

פרטים נוספים באתר ובקופות

Address

שדרות רופין 11, הקריה, ירושלים
Jerusalem
91710

Opening Hours

Monday 10:00 - 16:00
Tuesday 16:00 - 20:00
Thursday 10:00 - 16:00
Friday 10:00 - 14:00
Saturday 10:00 - 16:00

Telephone

+97226708811

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מוזיאון ישראל, ירושלים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to מוזיאון ישראל, ירושלים:

Shortcuts

Share

Category