ארץ חפץ - אוספי מורשת בישראל

19/03/2026

יעל דורון, מתעדת אוסף בית גורדון, כותבת:

האודיסאה לבית גורדון בעת המלחמה מול איראן וחיזבאללה

בין טילים מצפון, ממזרח,
בין כנרת שנחה לה כאילו אין שום מהומה על לא מאומה,
וציפורים נודדות מדרום לצפון
בלי עניני אישורים וטיסות חילוץ לארצנו זו הקטנה,
ועל שפת הכנרת נח לו בית גורדון
וגורדון מביט ושואל
על מה המהומה?
גם בין אזעקה וצרצור של הפלאפונים,
עדין יש מה לעשות בבית גורדון..
אז משנסים מותניים
את האוספים צריך לתעד בכל מצב,
וגם בועז וגלי מאוניברסיטת ירושלים
עוד קפצו לבקר את האוסף הזוחלים למלא פורמלין ,
ובטח לא נחכה לטרמפ ה"כתום" שיעזור פה,
אז חוזרים להמשיך בעבודה החשובה,
לתעד האוסף, לספר את הסיפורים
הנראים והבלתי נראים של בית גורדון,
עד שיעלה ויזרח בשמי האתר של יד בן צבי
ומגדול ועד קטן יוכלו להנות מהאוסף,
אחרת AI יבוא וישאל אותי – נו מתי תכניסי את החי והצומח וכל הסיפורים,
לשמי האתר,
אחרת לא יהיה לי מה לרכל ולספר על מסתרי בית גורדון..
אז חבריא,
שיהיה לכם אחלה עבודה נעימה בכל מקום שבו אתם נמצאים,
דווקא ולמרות הטילים מכל הסוגים,
כי כמו שגורדון אומר:
להשתדל לחיות על האילוזיה, על האירוניה, על ההומור."
"ארץ נקנית בחיים עליה, בעבודה וביצירה."
(ומי שרוצה עוד מפניני חוכמת גורדון מוזמן להציץ : https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F

תודה על התמיכה לכל צוות יד בן צבי, הפזורים ברחבי הארץ,
נירית, דינה, דיני, אירית, גלי ועוד...
ולרחלי ולצוות המתנדבים בבית גורדון,
ותודה על הוואטספ שמאחד בין כולנו גם בין הקפיצות למקלט ולממ"ד,
תשמרו על עצמכם זה הכי חשוב,
ולהשתמע באירועים הבאים בארצנו הקטנה בגודל אבל גדולה בהיסטוריה.

יעל דורון
מתעדת אוסף בית גורדון
11.3.2026

מוזיאון בית גורדון Beit Gordon museum

אהרן דוד גורדון הידוע בכינויו א. ד. גורדון (9 ביוני 1856 - 22 בפברואר 1922), מייסד תורת־מוסר שלאחר מותו כונתה "תורת העבודה", הוגה דעות, פועל חקלאי, ומורה־דרך לחלוצי העלייה השנ....

30/12/2025

מיזם ארץ חפץ כולל עשרות אוספים ובהם עשרות אלפי חפצים שהולכים ונרשמים ועולים למרשתת. כל זאת בעזרתם הנדיבה והנפלאה של מתנדבות ומתנדבים מרחבי הארץ, המצטרפים אלינו ואל בתי האוספים במסגרות שונות וממשיכים במלאכת הרישום האיטית והמדוקדקת. וכך כותב לנו בועז קרצ'מר, מנהל בית האוסף "מוזיאון מורשת צאן ברזל" אשר בצאלים:

בחודשים האחרונים מידי שבוע בכל יום רביעי "מסתובבת" במוזיאון קבוצת אנשים, בני 55 ומעלה – ונראה לי שנכון להציגם ולהכירם: מתנדבים של עמותת "אלול", אנשים לא צעירים המבצעים שנת שירות בישובי העוטף: מטפלים, עו"סים, אנשי חינוך, מרפאים, יועצים, ועוד, המשתלבים ביישובים, מסייעים לקהילות ולפרטיים. אנשים שעזבו הבית במרכז ובצפון ושנה מחייהם מתנדבים כאן. ישנים בבתים במושבים ובקיבוצים.
חלקם עסקו ועדיין עוסקים בתיעוד סיפורים וחפצים מבתי משפחות שנפגעו ("חפצי טראומה"), או תיעוד באתרים כמו מקלחת ניר עוז, הבית הלבן, המרפאה בבארי ועוד רבים. יום בשבוע הם מתנדבים לפעילויות נוספות "קלות" יותר – ויד בן צבי (שעושה פעילות מדהימה באיסוף ותיעוד ביישובי ה-7.10) ראתה לנכון לשלבם בעבודת המיון והקטלוג במוזיאון, עבודה שפסקה ב-7.10.
אלו שמגיעים למוזיאון כל יום רביעי הם 5–6 לא צעירים ממודיעין, קרית טבעון, רמת ישי, שעלבים, עין הוד...
הם עובדים יום שלם במסירות, במיומנות ובקפדנות מרשימה.
בדרך כלל אינני נמצא לידם. אני מזמין להיכנס, לברך לשלום, ולראות מה הם עושים: מצלמים, מבררים, חוקרים ורושמים במחשב פריט אחרי פריט מתוך אלפים רבים של פריטי המוזיאון...

תודה למתנדבי ומתנדבות שנת השירות למבוגרים, ולכל מתנדבותינו ומתנדבינו האחרים והמסורים. אם אתן אוצרות, רשמות או אספניות; אם אתם אנשי חפצים, כותבים או חוקרים המחפשים להתנדב – תמיד נשמח לשבץ אתכם בבית אוסף הזקוק לידיים נוספות. פנו אלינו במייל [email protected].

@בית מדרש אלול beit midrash elul
מוזאון "מורשת צאן ברזל"

---

אוהבות חפצים עם היסטוריה? רוצים לקרוא עוד על אוספים, תצלומים, אנשים ועל העבר המשותף של כולנו? הצטרפו לניוזלטר שלנו בקישור הבא:
https://eretzhefetz.org.il/
יש לגלול את העמוד עד תומו ולמלא פרטים בשדות המיועדים.

16/12/2025

מה הקשר בין נר שני של חנוכה לבין "יהודה המשוחררת"?
בכל שנה אנו מציינים את יום הולדתו של הסרט העברי, ביום כ"ו כסלו, בהדלקת נר שני של חנוכה. היום לפני 108 שנים נכנס הגנרל אלנבי בשערי ירושלים ושחרר את העיר מידי השלטון העות'מאני. המאורע נחגג בקרב הקהילה היהודית כשנת הגאולה, ואליעזר בן יהודה הציע להוסיף נר נוסף ביום הראשון של חנוכה, לציון הנס שנעשה לנו. הרגע ההיסטורי הונצח בפריים העברי הראשון, שצולם בחירוף נפש. הצילום הפך לפתיח של הסרט העברי הראשון, סרטו של יעקב בן דוב: "יהודה המשוחררת". סרט שאורכו אלפי מטרים. במשך שנים רבות חיפש אבי, חוקר הסרט העברי יעקב גרוס, אחר הסרט האבוד. עקבותיו של הסרט אבדו, אך העתקי קטעים בודדים וביניהם הפריים הראשון, נמצאו ונותרו כעדות חיה, לנס הגדול שפקד את ירושלים, בימים ההם בזמן הזה.
כתבה: היאלי גרוס, בתו של יעקב גרוס.
לסרט: https://youtu.be/4WTzVidS7jA?si=5lwKXHfVE1GPKHfs

15/12/2025

ההיסטוריון, הגיאוגרף, הנופָן, מורה הדרך וחוקר ארץ ישראל, ד"ר זאב וילנאי, מדד את הארץ ברגליו לאורכה ולרוחבה, למד, לימד והכשיר דורות על דורות של מורי דרך ואנשי ידיעת הארץ. עשרות שנים צעדו בעקבותיו רבבות מטיילים במסעות רגליים, ורבים האזינו להרצאות שהיה נושא בפני קהלים מגוונים, בכל רחבי הארץ.
בין יתר הסוגיות ההיסטוריות שנודעה להן פתאום חשיבות מחודשת לאור סוגיות ההווה התעמק בשאלת מקומו של מודיעים, כפר הולדתם של החשמונאים מנהיגי המרד ביוונים – המרד שאת זכרו מציינים בחנוכה. בחודש כסלו תרפ"ה (דצמבר 1924) הדריך וילנאי טיול המוני לקברי המקבים, ואת דברי ההסבר שלו הציעו הטיילים להוציא לאור. כך יצא ספרו הראשון בהוצאת "מטילים" שייסד הוא עצמו. וכך סיפר ברבות הימים:
"בשנת תרפ"ה יצאתי לטיול לקברי המכבים (אני הוא שהנהגתי את הטיולים ההמוניים למקום בחנוכה). לשמע דברי ההסבר פנו אלי הבחורים: 'אולי תוציא חוברת?' אמרתי – 'אין כסף!' נמנו וגמרו ואספו מכל מטייל חצי גרוש. צירפו שלוש לירות (לא לכולם היה חצי גרוש...) והוציאו חוברת. עתה היא בידי: 'כפר החשמונאים (מודיעים בעבר ובזמן הזה). הוצאת 'מטיילים'. פשוט – מטיילים" (למרחב, 1 בספטמבר 1967). לסמליל ההוצאה שנוסדה באופן ספונטני נבחר סמל הולם – מנורת המקדש, בעיצוב דומה לזה של המנורה של הגדודים העבריים (ראו רשומה קודמת בדף זה) ושל תנועת בית"ר.
בחוברת סיכם וילנאי את הידיעות ההיסטוריות והגיאוגרפיות על אודות המקום, והציג את מסקנתו כי הכפר ההיסטורי מודיעים יושב במקום שעליו ניצב כיום הכפר אל-מידיה. לדברים צירף מפה מאולתרת, משורטטת ביד, מעשה ידיו.
מעזבונו של וילנאי, ארכיון שקופיות הזכוכית והמסמכים שלו ומקרן השקופיות ששימש אותו בעבודתו הופקדו בארכיון התצלומים של יד יצחק בן־צבי ושימשו הגרעין לארכיון של ימינו, המחזיק במאות אלפי תצלומים היסטוריים וממשיך באיסופם ובחקירתם.

14/12/2025

ארץ חפץ הוא מיזם הפועל תחת גגה של יד יצחק בן־צבי, והאוסף הראשון שנרשם במסגרתו הוא אוסף הנשיא בן־צבי. לכבוד הנר הראשון של חנוכה שנדליק הערב שבנו לאוספיהם של בני הזוג רחל ינאית ויצחק בן־צבי ולמנורות שליוו את חייהם.
השניים העריצו את הריבונות החשמונאית וראו עצמם כחלק ממהלך היסטורי של חידוש ימי הממלכה העברית כקדם, ורחל אף שינתה את שמה מגולדה לישנסקי לרחל ינאית על שם המלך לבית חשמונאי אלכסנדר ינאי. רוח התקופה הייתה כזו – הציונות שהאמינה ב"קום עשה" ראתה בחשמונאים את אבותיה הרוחניים בזכות עוז רוחם ומעשיותם.
הרבה לפני קום הגופים הצבאיים העבריים בארץ, כבר לחם יצחק בן־צבי הצעיר תחת נס המנורה, בגדוד העברי הראשון ליהודה שקם במסגרת צבאות בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. באוסף הנשיא שמור דגלון שנעשה על פי דגל הגדוד, ועליו מנורת המקדש, הסמל המזוהה עם החשמונאים, שהייתה גם סמל הגדוד. לצידו מצויה סיכת נוי זעירה בצורת מנורה משובצת אבני חן.
כמורה עברית צעירה בימיה הראשונים של הגימנסיה העברית בירושלים לימדה רחל ינאית את תלמידיה לראות בחשמונאים דמויות לחיקוי בשורת דמויות המופת של העם. וכך כתבה בספר זכרונותיה "אנו עולים" (1959) על פרק זה בחייה:.. אם כמורה גרמתי אכזבות לעצמי , הרי תלמידי לא אכזבוני. יחד אנו קוראים בספר חשמונאים מתייחדים עם זכרו של יהודה המקבי, עם זכר אחיו הגיבורים ויורדים אל העיר העתיקה. שעה ארוכה מתהלכים אנו על החומה והילדים נותנים חופש לדמיונם. מיטיבים הם ממני לתאר כיצד עמדו המעטים נגד הרבים, כיצד ניצחו את חיילות אנטיוכוס ואיך ערכו את חנוכת הבית. הם מתחרים ביניהם בסיפורי הניסים ששמעו מפי אבא וסבא...".
בתפקידה כאשת הנשיא ופטרונית אמנות ישראלית, הייתה רחל אחראית לעיטור משכן הנשיא ולבחירת עבודות אמנות עבורו. כאשר התגלתה רצפת בית הכנסת העתיק בחורבת מעון, שבמרכזה ניצבת מנורה, מיהרה רחל להזמין העתק של פרט המנורה מן הפסיפס כדי לתלות בבית הנשיא. כך כרכה את חייה עם הממלכה – מן החשמונאים שהיו השראה לשמה ועד המדינה שהיה לה חלק גדול בהקמתה.

11/12/2025

עוד מעט קט נחגוג 120 שנה לבצלאל, המקום שבו התעצבה התרבות החזותית הממלכתית הישראלית, צור מחצבתה של ירושלים החדשה, ליבה היצירתי של המדינה שבדרך. לכבוד חנוכה הממשמש ובא הנה לוחית "כהן גדול" מאוסף מוזיאון מורשת צאן ברזל בצאלים, שם שמורות עבודות רבות מעשה ידי שמואל קרצ'מר, מעצב המדליות איש בצלאל, לצד כלי עבודה מבית המלאכה שלו.
חג החנוכה, חגם של החשמונאים, היה גם חגו של הישוב המתחדש בארץ ישראל. ממלכתם של החשמונאים הייתה הריבונות היהודית האחרונה בארץ ואליה נשאה הציונות את עיניה. החשמונאים, אנשי צבא וחיל, יהודֵי שרירים, הועלו על נס, ודימויי המקדש וחג החנוכה מילאו תפקיד חשוב בתרבות החזותית שנוצרה בבצלאל. על גג בית הספר הציב בוריס ש"ץ מנורה בדגם מנורת המקדש, שהעתק שלה אפשר לראות על גג המבנה עד עצם היום הזה.

@מוזיאון מורשת צאן ברזל
__

אוהבות חפצים עם היסטוריה? רוצים לקרוא עוד על אוספים, תצלומים, אנשים ועל העבר המשותף של כולנו? הצטרפו לניוזלטר שלנו בקישור הבא:
https://eretzhefetz.org.il/
יש לגלול את העמוד עד תומו ולמלא פרטים בשדות המיועדים.

27/11/2025

כ"ט בנובמבר – ליל ההצבעה על תוכנית החלוקה – ראוי לכינוי נאה ונוסטלגי: ליל הרדיו. זה היה הלילה שבו התאספו המוני ארץ-ישראלים סביב מכשירי הרדיו בציפיה דרוכה: מה יחליטו אומות העולם והאם תהיה לנו מדינה. את הסצנה של היד הרושמת את שמות המדינות ואת הצבעתן, ואת המשפחה המצטופפת סביב המכשיר כדי להאזין לשידור הישיר, תיעד עבור יומני כרמל הצלם וחלוץ הקולנוע הישראלי נתן אקסלרוד (מאוסף ארכיון הסרטים הישראלי). את היומן המצולם אפשר לראות בקישור המצורף. בתיעוד וידאו נוסף עבור המחלקה להיסטוריה חזותית ביד יצחק בן צבי, הסוקר את חגי נובמבר 2020 ביד יצחק בן צבי, מספר יהורם גאון על ליל הרדיו שלו. לקט התצלומים שכאן לקוח מאוספי ישראל נגלית לעין, היישר מן האלבומים הפרטיים של משפחות שתיעדו במצלמתן את הלילה המרגש, ולסיום – מכשיר רדיו משנות ה-30 אשר שמור באוסף קיבוץ יד מרדכי וקרוב לוודאי ששידר את ההצבעה הגורלית.

17/11/2025

משפחה אחת הייתה בירושלים ושמה משפחת שמחה. אבי המשפחה, שניאור משה שמחה, עלה לירושלים בשנת 1864 והוא בן 14 שנים בלבד. בבגרותו התפרנס שניאור שמחה מסחר בסדקית ובמוצרי צריכה אחרים, ובניו אחריו המשיכו ברובם בעיסוק זה. עסקי המשפחה שגשגו ובהדרגה קנו והקימו בני המשפחה נכסים בעיר החדשה, ובשנת 1937 הקימו את בנין שמחה מני ברחוב יפו 76 (על כיכר הדווידקה). לאחרונה, כאשר החליטו למכור את הבניין, פתחו נכדיו של שניאור את מחסני הסחורה שנותרו בבניין, והעלו כמן האוב מציאות יוצאות דופן: מסרקים וכלי גילוח, עטים ושעונים, קופסאות לטבק ולכרטיסי ביקור, חרוזי תפילה וחרוזי זכוכית מורנו, וגולת הכותרת – כמה וכמה שטיחים תוצרת אליאנס ועליהם תמונתו של הרצל על פי תצלומו המפורסם של א"מ ליליין במלון המלכים בבאזל, במצב חדש ומרהיב, ובצבע נדיר שקשה למצוא כמוהו בין השטיחים ששרדו בידינו.
לנוכח גודל המציאה ההיסטורית פנו בני המשפחה לשני מוסדות האמונים על מורשת ותיעוד ההיסטוריה: למרכז הרצל, לו תרמו את אחד השטיחים, וליד יצחק בן צבי, לשם תיעוד החפצים. מלאכת התיעוד עוד בעיצומה, אולם באתר "ארץ חפץ" אפשר כבר להתרשם מן השטיח ומן הטקסטילים האחרים המצויים בידי המשפחה, שכל אחד מהם חשוב היסטורית מרעהו. אלבומו של ד"ר יהושע שמחה, בנו של שניאור שמחה, מתועד במיזם "ישראל נגלית לעין" ועלעול בו מאפשר להתרשם מחיי המשפחה בירושלים במהלך המאה ה-20.

02/11/2025

מחר, ב' בנובמבר, הוא מועד הצהרת בלפור. "הממשלה של הוד מלכותו מביטה ברצון על יסוד בית לאומי בארץ ישראל לעם ישראל והיא תשתמש בכל האמצעים הטובים לאפשר את השגת המטרה הזאת, אך במובן הברור שלא יעשה שום דבר שיוכל לנגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של קבוצות לא-יהודיות בא"י". זהו נוסח התרגום שהופיע על גלויה חגיגית בהוצאת יעקב בן-דוב, בצלאל, לרגל עשר שנים להצהרה. על דימויי לורד בלפור והצהרת בלפור בשפה החזותית הציונית מאוסף ד"ר ירמיהו רימון (1933–2018) ולזכרו, כותבת ד"ר נירית שלו כליפא באתר ארץ חפץ.

מעת שפורסמה הצהרת בלפור היו לה הדים בכתב וביטויים חזותיים רבים. לרגל חגי נובמבר ד"ר נירית שלו כליפא סוקרת כמה מהמיוחדים שבהם

30/09/2025

בעודנו שקועים במלחמה אחת עקובה מדם, תמלאנה תכף 52 שנה למלחמה אחרת, החקוקה בזהות הישראלית: מלחמת יום הכיפורים. במסגרת תיעוד ארץ חפץ בשנת 2022 סיפר לנו הזמר יהורם גאון על חפץ מאוספו הפרטי.
בימים ההם היה גאון נוסע ממוצב למוצב, שר בפני חיילים ומספק להם שעה של קורת רוח והסחת דעת להעלאת המורל בשורות. בסוללה אחת מעבר לתעלה, בשטח מצרים, היה בקהל חייל ג'ינג'י עושה צרות, שלא הניח לגאון: הוא סיפר את סופי הבדיחות, קינטר את הבדרן והציק לו ברוח טובה, וגאון השיב לו כגמולו. גאון יצא משם נרגן מעט על החייל המפריע. משם נסע מערבה, לעומק החזית, אולם בדרכו חזרה, במקום הסוללה נפער באדמה בור ענק מעלה עשן: פגז פגע באתר ורוב החיילים נהרגו. אל גאון ניגש חייל מפויח, והגיש לו עוזי שרוף. העוזי, כך סיפר החייל, היה שייך לג'ינג'י הפרוע שלא שרד את הפגיעה.
העוזי שמור עד היום אצל גאון; את שם החייל לא הצליח לברר מעולם.

לכבוד יום הכיפורים תשפ"ו, שתיתם המלחמה ושנעשה שלום.

31/08/2025

באוסף תמיד מסתתרות הפתעות חדשות – לפעמים מגיעים אליהן ביזע רב אחרי מחקר מעמיק ולפעמים די במבט שני. באוסף יד יצחק בן–צבי שמורה קופסת עץ צנועה, בלתי חתומה, מעוטרת בלוחית שהיא התגלמות האמנות הישראלית משנות ה-50–60 – דימוי מודרניסטי ונאיבי, עשוי קווים דקים וחללים שחורים בולטים, המציג יעלים ושואבות מים. את הקופסה העניקה ליצחק בן־צבי ברכה אשכנזי, פועלת בבית החרושת "דובק" לסיגריות, בשנת 1962.
יום אחד הגיע גם זמנה של הקופסה וביקשנו לברר מי האמן העומד מאחוריה; אולם בחיפוש מהיר במאגרים השונים התברר שאין לה מקבילות כלל. לפיכך יצאנו למסע בחיפוש אחר דימויים דומים וחפצים דומים – ורובם התגלו דווקא באתר המכירות הפומביות "בידספיריט", שהוא מקור לא-אכזב למידע חזותי ראשוני על חפצי מורשת. החיפוש העלה קופסאות עץ ועור מעוטרות בלוחיות דומות מצופות כסף; סכין מכתבים מעוטרת בדמות מרקדת עשויה קווים דקים וחללים שחורים, דומה מאוד לשואבות המים שלפנינו; וסיכת כסף מעוטרת בצבאים בסגנון דומה ליעלים שלנו. כל אלו יצאו תחת ידיו של האמן יחיאל הדני שהתמחה באמנות שימושית, וסומנו במדבקת הסטודיו שלו – "מלאכת מחשבת". וחשוב מכל – הוא אביו של האמן ישראל הדני, מידידי היד. ואכן, בשיחה עמו אישר ישראל הדני כי הקופסה היא מעשה ידי אביו. זוהי לכאורה תגלית קטנה, אולם כל שם של אמן, כל הקשר, כל פרט מידע על האוסף מעשיר את ידיעותינו לא רק על האוסף אלא על ההיסטוריה שלנו בכלל.
_
תגליות, סיפורים והפניות למאמרים עולים תדיר בניוזלטר שלנו; הצטרפו אליו בקישור למטה. יש לגלול את הדף עד תומו ולמלא פרטים בשדות המתאימים.

27/07/2025

אחד האוספים הנאים באוספי ארץ חפץ הוא אוסף נזר לקרמיקה אמנותית ישראלית, שאוספת וחוקרת ד"ר אורלי נזר. לכבוד הרטרוספקטיבה ליצירתה של גדולה עוגן המתקיימת בימים אלו (17/7–30/8) בבית בנימיני תחת הכותרת "עוגן חומרי – מסע ביצירתה של גדולה עוגן", פרסמה ד"ר נזר בבלוג ארץ חפץ מאמר העוסק בגדולה עוגן, אמנית דגולה ומעמודי התווך של שדה הקרמיקה בישראל. הקישור למאמר בתגובות.
עדכונים על מאמרים חדשים באתר, אירועים, אוספים חדשים שעולים לאתר ועוד מחדשות החפצים יוצאים דרך קבע בניוזלטר שלנו. להצטרפות מלאו פרטים בקישור המצורף בתגובות.
Orly Nezer
בית בנימיני המרכז לקרמיקה Benyamini Ceramics Center