מורשת Moreshet

Call Directions Website Contact the museum

מורשת Moreshet מורשת - בית עדות על שם מרדכי אנילביץ' - מרכז להוראת השואה וחקרה
(1)

מורשת, מרכז בינלאומי לתיעוד, לחקר ולהוראת השואה ע"ש מרדכי אנילביץ', נוסדה בנובמבר 1961, על ידי קבוצת ניצולי שואה, משרידי הלוחמים בגטאות ובפרטיזנים. מורשת נמצאת בגבעת חביבה. במורשת ארכיון עשיר, הוצאה לאור ומרכז חינוכי הכולל אגף תצוגות ותערוכות, כיתות לימוד ואולמות הרצאות.

📅 שמרו את התאריך | 2.11.2026ממשיכים את דרכו של אלכס דנציג ז״למורשת, משפחת דנציג וחברת MAPPO שמחים להזמינכם להשקת אפליקצי...
15/10/2026

📅 שמרו את התאריך | 2.11.2026

ממשיכים את דרכו של אלכס דנציג ז״ל

מורשת, משפחת דנציג וחברת MAPPO שמחים להזמינכם להשקת אפליקציה חדשה וליום עיון המוכר למדריכי פולין, המוקדש לזכרו ולמורשתו של אלכס דנציג.

האפליקציה מנגישה את הידע העשיר ואת מורשת ההדרכה של אלכס באמצעות ששת המדריכים שכתב יחד עם בתיה דביר בהוצאת ״מורשת״, בשילוב יכולות AI וניווט GPS.

יום העיון יוקדש להיכרות עם האפליקציה ולבחינת שילובה בהדרכת מסעות לפולין, ברוח תפיסתו החינוכית של אלכס.

📌 שריינו את התאריך ושתפו עם עמיתיכם מדריכי פולין!

תוכנית יום העיון ופרטי ההרשמה יפורסמו בקרוב.

#אלכסדנציג #לזכרואלכסדנציג #מורשת #מסעותלפולין #מדריכיפולין #חינוךוזיכרון

15/10/2026

"אוצרות מהארכיון": עט נובע מגטו ורשה. דוד קרנץ (קרויץ) נתן את הפריטים למשמרת אצל אישה פולניה. האישה נתנה את הפריטים לישראל פלג (חבר קיבוץ געש, עבד במורשת) בעת טקס באומשלגפלאץ בוורשה, לציון 50 שנה למרד גטו ורשה. היא ביקשה שהפריטים יועברו לישראל. גורלו של דוד קרנץ אינו ידוע.

12/10/2026

קטעים מיומנה של אתי הילסום.
למערך השיעור המלא: https://www.moreshet.org/thesuninme/

צילום: צלם לא ידוע. מקור: הארכיון הלאומי של הולנד (Nationaal Archief), באמצעות Wikimedia Commons. נחלת הכלל.

07/10/2026

ב'מורשת', המרכז הבינלאומי לתיעוד, חקר והוראת השואה ע"ש מרדכי אנילביץ', אנו גאים ונרגשים לשתף ביוזמה חשובה ובעלת ערך עמוק. בעינינו, היוזמה הזו מבטאת לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא בעיקר המשך ישיר של דרך חינוכית וערכית שאנו מאמינים בה.

האפליקציה המוצגת כאן נושאת עמה את הרוח החינוכית המזוהה עם מורשתו של אלכס דנציג ושל שותפתו בתיה דביר – רוח המבקשת לראות את סיפור השואה בתוך הקשר רחב, אנושי והיסטורי. לא מדובר רק בהתמקדות בפרק האפל של החורבן, אלא בהבנתו כחלק מן הרצף הארוך של החיים היהודיים בפולין – חיים של יצירה, קהילה, תרבות וזהות.

כך אנו פועלים ב'מורשת': מתוך תפיסה הומניסטית המדגישה את האדם, את החברה ואת יחסי הגומלין בין היהודים לבין סביבתם הפולנית לאורך דורות. השואה אינה מנותקת מן ההיסטוריה אלא נטועה בה, ועל כן חובתנו החינוכית היא להעמיק, להרחיב ולספר את הסיפור במלוא מורכבותו.

הכלי החדש מאפשר לדור הצעיר להתחבר לסיפור הזה באופן נגיש, רגיש ומעורר מחשבה – וזו בשורה של ממש. הוא מבטא את ההבנה כי חינוך לזיכרון אינו רק שימור העבר, אלא יצירת משמעות בהווה ובניית אחריות לעתיד. בעזרת יכולות בינה מלאכותית (AI) שוחזר קולו של אלכס, והאפליקציה מאפשרת לקרוא את המידע או לשמוע אותו בקולו.

אנו מבקשים להודות מקרב לב למשפחת דנציג ובעיקר ליובל דנציג, לח"כ לשעבר דדי צוקר ולחברת Mappo על היוזמה והיצירה המשותפת. תודה מיוחדת למי שתמך וסייע בפיתוח: ועידת התביעות (Claims Conference) והמכון הפולני בתל אביב, כמו גם לתומכות ולתומכים הרבים שתרמו באמצעות קמפיין גיוס המונים – על כולכם תבוא הברכה!

אנו מזמינים אתכם ואתכן להוריד את האפליקציה, להתנסות בה ולשתף את הפוסט הזה כדי להפיץ את האוצר החשוב הזה לכמה שיותר אנשים.
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.mappo.alex

04/10/2026

מירה קרום לידובסקי, 1937–2026
ביום שישי, ערב שמחת תורה, נפטרה חברתנו מירה קרום לידובסקי. מירה שרדה את השואה יחד עם אמה, עלתה לישראל ובמשך עשרות שנים עבדה כמורה ומחנכת. במקביל לימדה פולנית במסגרות שונות. מירה הייתה מגיעה פעמים רבות למורשת ולבתי ספר ברחבי הארץ על מנת להיפגש עם בני נוער, סטודנטים וחיילים, ומספרת להם את קורותיה בתקופת המלחמה. מפגשי העדות עם מירה היו תמיד מרתקים ומיוחדים. הקבוצות המגוונות הקשיבו לדבריה בעניין רב, ומירה ידעה תמיד להסביר, לענות על שאלות ולצייר לשומעים תמונה של התקופה, באופן שהיה נאמן לחוויותיה מצד אחד, ומותאם לגיל של שומעיה מצד שני.
מירה תמיד הקפידה להזכיר שניצלה בזכות חמישה לא-יהודים, שלא הכירו זה את זה. לא את כולם היא הצליחה לאתר לאחר המלחמה, אך במשך שנים ניסתה, ואת חלקם אף הצליחה למצוא, ופעלה נמרצות על מנת שמעשה ההצלה שלהם יוכר והם יזכו לתואר "חסידי אומות העולם". היא התנגדה באופן נחרץ לכל סוג של גזענות, הקפידה להדגיש את החובה להיות בני אדם ערכיים והומניים ששואפים להפוך את העולם לטוב יותר, ויצאה גם נגד הכללות ביחס לפולנים, וזאת מבלי לבטל או לעדן את האנטישמיות שהתקיימה סביבה, ושהביאה בין השאר גם לרצח אביה מול עיניה.
לפני חמש שנים זכינו להוציא לאור ספר זיכרונות שכתבה, "נסיכת התירס", ובו עשרות סיפורים קצרים שמתארים את חייה לפני המלחמה, במהלכה, ולאחריה. את הספר כתבה מירה לראשונה בפולנית, ולאחר מכן תרגמה ביחד עם יעל זיידמן חלק מהסיפורים לעברית, והם אלו שראו אור. במסגרת פרויקט חינוכי שיזם Instytut Tolerancji בלודז', פולין, בשם "Jedenaste – Nie bądź obojętny!" (בעברית: [הדיבר ה] אחת עשרה- אל תהיה אדיש!) הופקה גם מונודרמה המבוססת על סיפוריה וגם היא זכתה לכותרת "נסיכת התירס". באופן שהולם מאוד את חייה של מירה ופועלה, הפרויקט כולו עוסק באדישות, הדרה, אלימות ואחריות של אדם מן השורה לנוכח פגיעה באחרים.
עד ימיה האחרונים המשיכה מירה להיות פעילה וללמד פולנית.
אנחנו משתתפים בצער המשפחה, חבריה וקרוביה.
נתגעגע אליה.

#מורשת

01/10/2026

אוצרות מהארכיון: קופת צדקה רבי מאיר בעל הנס עבור עניי ארץ ישראל, פולין.
על הקופה איור של מתפללים בכותל המערבי והכיתוב "כולל פוילין - ע"י הנשיאות בווארשא".

היום לפני 85 שנה, ב-28 בספטמבר 1941, ברחובות קייב נתלו מודעות שהורו לכל יהודי העיר להתייצב למחרת בבוקר בנקודת ריכוז, ולה...
28/09/2026

היום לפני 85 שנה, ב-28 בספטמבר 1941, ברחובות קייב נתלו מודעות שהורו לכל יהודי העיר להתייצב למחרת בבוקר בנקודת ריכוז, ולהביא עמם מסמכים, כסף, חפצי ערך ובגדים. המודעות היו צעד מקדים לטבח בבאבי יאר, שהחל ב־29 בספטמבר.
עדותה של אידה פינקרט, השמורה בארכיון מורשת, מספרת מה קרה לאישה אחת ולמשפחתה בתוך האסון הזה. אידה עזבה את קייב סמוך לכיבוש הגרמני. אמה מרים ובנה הקטן ולוולה נותרו בעיר. כשניסתה לשוב, פגשה ילדים יהודים שנמלטו והזהירו אותה מפני המתרחש בקייב. בהמשך סיפרה לה שכנתה כי אמה ובנה נלקחו לבאבי יאר ונרצחו שם.
אידה מתארת בעדותה את הפקודות הגרמניות שראתה, את השמועות שהתפשטו בעיר ואת ניסיונה להבין מה עלה בגורל יקיריה. חלק מן הדברים על רגעי הטבח נודעו לה מפי אנשים שפגשה. דרך קולה נשמעים גם קולותיהם של מי שראו, נמלטו וסיפרו לה את שידעו.
ב־29 וב־30 בספטמבר 1941 רצחו יחידות גרמניות ועוזריהן 33,771 יהודים בבאבי יאר. המספר מתעד את ממדי הטבח ביומיים הראשונים. עדותה של אידה משיבה אליו את שמותיהם של מרים וולוולה ואת כאבה של אם שנותרה בחיים.

לקריאת עדותה של אידה פינקרט בארכיון מורשת: http://www.infocenters.co.il/yadyaari/notebook_ext.asp?item=147201&site=yadyaari&lang=HEB&menu=1


#קייב




צילום עליון: מתוך עדותה של אידה פינקרט אשר עזבה את קייב סמוך לכיבוש הגרמני ונדדה בזהות נוצרית בין חרקוב, פולטבה, אומן, צוקסי וקורסק. בעדותה היא מתארת את רצח היהודים ההמוני, את יחסם של תושבים אוקראינים ליהודים, את פעילותם של משתפי פעולה ואת קשריה עם הפרטיזנים.

צילום תחתון: "אנדרטה לזכר אזרחים סובייטים ושבויי מלחמה שנורו למוות על ידי הכובשים הנאצים" (לא מוזכרים הקורבנות היהודים), נחנכה ביולי 1976. גלויה. נמסר לארכיון על ידי ליליה בסביץ מקיבוץ עין חרוד מאוחד, 28.11.1978.

24/09/2026

מה השתנה מאז ה-7 באוקטובר בהוראת השואה?
מתוך וובינר מורשת למורים וצוותי הוראה.

17/09/2026

בפינתנו "אוצרות מהארכיון": סיכות נוי, נמצאו בשטח מחנה טרבלינקה (Treblinka). שלוש סיכות עשויות קרמיקה בצורת ראשי נשים וגבר.

היום שבו הפכה הרדיפה הגזעית לחוקב־15 בספטמבר 1935 חוקקה גרמניה הנאצית את חוקי נירנברג: ״חוק אזרחות הרייך״ ו״החוק להגנת ה...
15/09/2026

היום שבו הפכה הרדיפה הגזעית לחוק
ב־15 בספטמבר 1935 חוקקה גרמניה הנאצית את חוקי נירנברג: ״חוק אזרחות הרייך״ ו״החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני״.
חוקים אלה הפכו את תורת הגזע הנאצית למערכת משפטית מחייבת. הם שללו מהיהודים את אזרחותם ואסרו נישואים וקשרים בין יהודים לגרמנים. בחוקים ובתקנות שנוספו להם נקבעו הגדרות נוקשות בשאלה מיהו יהודי ומיהו ״מישלינג״ (אדם ממוצא יהודי וגרמני מעורב). קשרים בין יהודים לגרמנים הוגדרו בידי המשטר הנאצי כ״חילול הגזע״ (בגרמנית: Rassenschande).
בארכיון מורשת שמורים מסמכים ועדויות המתעדים את השפעתם של החוקים על חייהם של יהודי גרמניה. לפניכם כמה דוגמאות מתוך מאות העדויות והמסמכים שנשתמרו:

▪️ הטרגדיה של ורטהיים: מחירו של איסור ״חילול הגזע״
תיק 02/480 | סימול A.2177
באחת העדויות מסופר על ורטהיים (Wertheim), סוחר יהודי בן 45 מהעיר מראנה (Meerane) שבסקסוניה. ורטהיים ניהל קשר ממושך עם אישה לא־יהודייה וביקש לשאת אותה לאישה. כאשר הגיע למשרד הפנים, דווח עליו לפקידים באשמת ״חילול הגזע״. הוא נעצר מיד ונשלח למחנה הריכוז זקסנבורג (Sachsenburg).
ורטהיים סבל ממחלה ברגליו ונעזר במקל הליכה, אך למרות זאת אולץ לעבוד בעבודות פרך במחצבה ועונה בידי אנשי האס־אס. לאחר שהתעלף הועבר לבית החולים בכמניץ, וכעבור ימים אחדים מת בעקבות העינויים שעבר. גם ארוסתו נכלאה ומתה בעקבות העינויים שעברה.

▪️ החוקים וההגבלות בחיי היום־יום
תיק 02/494 | סימול A.2190
מסמך מאוסף ויינר מפרט את השלכותיהם המעשיות של החוקים. בין היתר מופיע בו סעיף ״עוזרות הבית״ (Hausangestellte), שאסר על משקי בית יהודיים להעסיק עוזרות בית ״אריות״ מתחת לגיל 45. בעקבות האיסור פוטרו עובדות ומטפלות רבות, שחלקן חיו ועבדו במשך שנים בבתי משפחות יהודיות.
המסמך עוסק גם בהגבלות שהוטלו על ה״מישלינגים״ ובמעצרו של הרב ד״ר ליאו בק, בעקבות תפילה שנאמרה בבתי הכנסת להגנה מפני השמצות ודיבה.

▪️ תגובת הנהגת יהודי גרמניה והפרסומים המקוריים
אוסף אוטו דב קולקה | סימול D.2.1665
באוסף המקורות של פרופ׳ אוטו דב קולקה שמורים הנוסח המלא של חוקי נירנברג מספטמבר 1935 וגילוי הדעת הרשמי שפרסמה ״הנציגות הארצית של יהודי גרמניה״ בעקבות חקיקתם.

▪️ קהילת ברמן תחת הגזירות
ספר קהילה K.60 | סימול 9-2-4/000060
ספר הקהילה מאת רגינה ברוס מתעד את יישום חוקי נירנברג בעיר ברמן, את דחיקת היהודים מחיי הכלכלה והחברה ואת תחילתו של התהליך שהוביל לגירוש הקהילה ולחיסולה.

▪️ מחקר על גיוס ״מישלינגים״ לצבא גרמניה
סימול D.2.1565
עבודתו של נעם רנוב, ״קורות המישלינגים בצבא גרמניה״, בוחנת את הקריטריונים המשפטיים והגזעיים שנקבעו בחוקי נירנברג ואת השפעתם על אנשים ממוצא יהודי וגרמני מעורב.

▪️ זיכרונות ילדות בצל חוקי הגזע
עדות חוה פירט | סימול A.1206
בתמלול עדותה של חוה פירט (לנדקר), חברת קיבוץ רמות מנשה שגדלה בעיירה נורדנבורג שבפרוסיה המזרחית, היא מתארת את ילדותה בגרמניה הנאצית בצל חוקי הגזע ואת הפגיעה ההדרגתית בזכויותיהם ובחייהם של ילדים ובני נוער יהודים.

חוקי נירנברג לא נותרו על הנייר. הם העניקו לרדיפה, להשפלה ולהדרה תוקף חוקי והשפיעו כמעט על כל תחום בחייהם של יהודי גרמניה.

על הדימוי:
איור מתוך ספרה של אלווירה באואר, ״ספר תמונות לקטנים ולמבוגרים״ — ספר ילדים אנטישמי שבו הוצגו יהודים באמצעות דימויים סטריאוטיפיים ברוח האידאולוגיה הנאצית. הספר יצא לאור בנירנברג בשנת 1936 בהוצאתו של יוליוס שטרייכר. האיורים בספר לוו בשירים אנטישמיים שנכתבו בכתב גותי, והוא הופץ גם בבתי ספר בגרמניה | ארכיון מורשת

#השואה #אנטישמיות

Address

גבעת חביבה
H̱adera
378500

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when מורשת Moreshet posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to מורשת Moreshet:

Shortcuts

Share

Category