18/08/2026
בתיה דונר ז"ל, 2026-1949.
דברים לזכרה מאת יובל דניאלי:
הידיעה על פטירתה של חוקרת ואוצרת האמנות, בתיה דונר, גרמה לרבים מעובדי הארכיון הוותיקים לעצב רב. בתיה הייתה לבת בית אצלנו לאורך שנים.
אל פועלה האוצרותי - האמנותי והמחקרי - של בתיה התוודעתי בשנת 1997, בעקבות התערוכה: "תעמולה וחזון – אמנות סובייטית וישראלית 1930 – 1955", שהוצגה במוזיאון ישראל. באותה עת אצרתי תערוכת כרזות מאוצרות הארכיון התנועתי של השומר הצעיר , בשם "אמנות בשרות רעיון". שתי התערוכות עסקו כמעט באותה סוגה, והרעידו אז נימים נוסטלגיים של אלה שהשתייכו למחנה השמאל הישראלי.
כאשר הוחלט ביד יערי על הפקת ספר קטלוגי המאגד במסגרתו את כרזות "השומר הצעיר" (מהשנים 1967-1937), סוכם שהקטלוג ישלב בתוכו מספר רשימות מחקריות שיאירו את הצד החזותי וההיסטורי שלהם. לזיכרוני, היה זה המעצב הגרפי דוד טרטקובר שהמליץ לפנות לבתיה שתשתתף בכתיבה מחקרית לספר. רשימתה, "גבולות השייכות – ניסוחם של מוטיבים איקונוגרפיים בכרזות השמאל", תרמה רבות להבנת ההקשרים בין אמנות לאידיאולוגיה ולפילוח ממצה של מרכיביה.
הקשרים עם בתיה התהדקו על בסיס של שותפות עניין, בחומרי התיעוד החזותיים ששכנו קבע בארכיון. היקף ידיעותיה, שיתוף פעולה בגובה העיניים, וחברות טובה ומזמינה, הקלו את הפניה לפרויקט הבא המשותף בין הארכיון לבתיה: פרויקט מחקרי מקיף של כתיבת מונוגרפיה על הפסל נתן רפפורט, שארכיונו האישי הגיע בראשית שנות האלפיים לארכיון יד יערי.
בתיה דונר, האשה הקטנה, החייכנית עם סבר פנים טובות וידע מופלג. תחסר לנו עד מאוד. לספרה "נתן רפופורט: אמן יהודי", יש מקום של כבוד בארון הספרים של האמנות הישראלית.
בתצלום: בתיה בתערוכת אמנות בשירות רעיון בגלריה הקיבוץ (1999), בין יובל דניאלי לדוד טרטקובר.
