29/09/2026
שלישי, 29.9, 11:00 - הזדמנות אחרונה להעמיק עם האוצר ידידיה גזבר בתערוכה הקבוצתית ״לפני מי: אמנות ישראלית מאחורי הפרוכת״.
לקראת סוכות ושמחת תורה, שיח הגלריה האחרון בתערוכה יתמקד בעבודות ובחיבורים אחרים מאלה שעלו במפגשים הקודמים. דרך ארבע עבודות ייפתחו שאלות על כיסוי וגילוי, פנים וחוץ, ארעיות והשתהות, ועל המרחב שבין הדבר עצמו לבין מה שמפריד בינינו לבינו.
בתצלום ״רימון״ של טל שוחט מופיע עץ רימון שמאחוריו שטיח גדול המבודד אותו מן העולם. נוכחותו של העץ בחזית והשטיח שמאחוריו מעלות אפשרות שאנחנו מביטים דווקא מצידה השני של הפרוכת, כאילו עברנו דרכה אל מרחב אחר. השטיח הפרסי, סמל לגן העדן, ועץ הרימון המבהיק יוצרים יחד מרחב שנראה כמעט לא טבעי, אף שהוא ממשי לחלוטין.
ב״תורה פתוחה״ של סיגלית לנדאו, מעיל לספר תורה הוטבל משני צדדיו בים המלח, בעוד השליש המרכזי נותר חשוף כחרך. לנדאו פורמת את תפרי המעיל ומכסה אותו מחדש בגבישי מלח. הגבישים מצדי לוחות הברית נדמים ליריעות גלולות של ספר תורה פתוח, והמעיל, שכבר אינו מכסה את מה שבתוכו, נותר בין כיסוי לחשיפה.
ב״סוכה״ מציב גסטון צבי איצקוביץ מצלמה סטטית מול דופן סוכה מבד לבן. הרוח משוטטת בקפלי הבד, ובדופן קשה להבחין בין קיר לפתח. המחשבה על פתח הסוכה כמעין פרוכת מעלה מושגים של ארעיות וחוסר יציבות, ואילו התנועה האיטית והציפייה שמשהו יקרה או ייפתח הופכות את ההשתהות עצמה לרגע בעל משמעות.
ב״סבכה״ של מיכאל סגן־כהן, שברי רהיט שנמצאו ברחוב נעשים מצע למפת הארץ, לפיתוחים של סורגי מעקה ולאותיות ״סבכה״. הרווחים בין הקרשים נעשים מעין גבול בלתי נראה, והמפה עצמה למבט מתווך העומד בינינו לבין המקום. המפגש בין דימוי המפה והטקסט לבין חומר קיים מעורר מחשבה על היחס בין רעיון למציאות.
טל שוחט, ״רימון״, 2016, הדפסת צבע. באדיבות האמנית וגלריה רוזנפלד, תל אביב
סיגלית לנדאו, ״תורה פתוחה״, 2021, מעיל לספר תורה שהוטבל בים המלח. אוסף אורי קרובינר, תל אביב
גסטון צבי איצקוביץ, ״סוכה״, 2013, וידאו, 02:15 דקות. באדיבות האמן
מיכאל סגן־כהן, ״סבכה״, 1998, אקריליק על עץ. מעיזבון האמן
יום ג׳, 29.9, 11:00
שיח גלריה עם אוצר התערוכה ידידיה גזבר
״לפני מי: אמנות ישראלית מאחורי הפרוכת״
ידידיה גזבר
Sigalit Landau
