גלריה בסימן שאלה

גלריה בסימן שאלה גלריה סימן שאלה - גלריה לאמנות הקראפט גלריה עכשווית לקראפט (אומנות, Craft) ועיצוב הפועלת ללא מטרות רווח בקיבוץ עמיר שבגליל העליון.

30/03/2026

וואלה שוב כוחות הרשע והזדון ניצחו אותנו.
ליתר ביטחון... כולם, שמרו על עצמכם.
יום גדול מחר. זה רשמי. נחתם ב-6 בבוקר. זה אפילו היה בטלוויזיה. שלי באמת הפך לכחול. אל תשכחו שמחר מסמן את תחילתו של כלל פייסבוק החדש (המכונה גם Meta), המאפשר להם להשתמש בתמונות שלכם. אל תשכחו שהמועד האחרון הוא היום!!!
תחזיקו את האצבע שלכם בכל מקום בהודעה הזו ו"העתק" יופיע. לחץ על "העתק". לאחר מכן כנסו לדף שלכם, צרו פוסט חדש והניחו את האצבע שלכם בכל מקום בשדה הריק. "הדבק" יופיע ולחץ על הדבק.
זה יעקוף את המערכת....
מי שלא עושה כלום מסכים
לפי התוכנית 60 דקות:
למקרה שפספסתם: עורך דין יעץ לנו לפרסם את זה. הפרת הפרטיות יכולה להיענש על פי חוק. הערה: פייסבוק Meta היא עכשיו ישות ציבורית. כל חבר חייב לפרסם פתק כזה אם לא תפרסמי הצהרה לפחות פעם אחת, יובן טכנית שאת מאפשרת להשתמש בתמונות שלך, כמו גם במידע הכלול בעדכוני סטטוס הפרופיל שלך.

אני מצהירה בזאת כי אני לא נותנת אישור לפייסבוק או ל-Meta להשתמש במידע האישי שלי.

זהו זה, זה הכל.

קווי מתאר של זיכרון // עירית שטקלמכר  (1948–2025) "האדם כמו ציפור, כל עוד נפשו בו – שר."צוות גלריה סימן שאלה מזמין אתכם ...
16/02/2026

קווי מתאר של זיכרון // עירית שטקלמכר (1948–2025)
"האדם כמו ציפור, כל עוד נפשו בו – שר."
צוות גלריה סימן שאלה מזמין אתכם למפגש מרגש עם עולמה של עירית שטקלמכר ז"ל, אמנית שחיה בין הצליל לחומר. אחרי עשורים בעולם המוזיקה, גילתה עירית בעשור הששי לחייה את הפיסול בחימר – והפכה אותו לשפה החדשה שלה.
התערוכה היא מסע ב"מנהרת זמן" אישית וקולקטיבית:
• הגוף והשבר: פסלי דמויות חשופות המהדהדות את האנושיות המצויה דווקא בסדק ובחוסר השלמות.
• ארכאולוגיה של הנפש: מיצבים המשלבים עקבות רגליים, כדי קבורה עתיקים וחביות תעשייתיות - חיבור בין עבר רחוק להווה מתועש.
• הסירה: סירות אורגניות המייצגות חוף מבטחים ורוח הגוברת על תהומות.
• מבט על העזובה: סדרת צילומים של חממות נטושות בבקעת הירדן, ההופכות לשירה ויזואלית של חומר וזמן.
האמנות עבור עירית לא הייתה מותרות, אלא צורך קיומי. גם כשגופה בגד בה, היא המשיכה ליצור, לפסל ולכתוב, מתוך ידיעה שהרוח חזקה מהכל.
"זו הצורה החדשה שבה אני שרה" (עירית שטקלמכר)
פתיחה: 21.2.2026 נעילה: 11.4.2026 אתי פרדו נוסבאום

טולי: אבן נייר – 10 שנים למותוצוות הגלריה גאה להציג תערוכה, לציון עשור למותו של טולי באומן – אמן, איש חזון ומנהיג תרבותי...
27/12/2025

טולי: אבן נייר – 10 שנים למותו

צוות הגלריה גאה להציג תערוכה, לציון עשור למותו של טולי באומן – אמן, איש חזון ומנהיג תרבותי שהטביע חותם עמוק על האמנות הישראלית. התערוכה נאצרה על ידי בתו, שלומית באומן, ונכדתו, גיל מיודוסר באומן; אוצרות משותפת המהווה שיחה בין-דורית חיה וממשיכה את פעימת רוחו.

טולי לא רק יצר אמנות, אלא עיצב מציאות. הוא עמד בחזית הקמת הגלריה שלנו, שאותה עיצב כבית ליוצרי קראפט וכמרכז השראה בפריפריה. פועלו הציבורי היה רחב ומגוון: מייסד אירועי "תל-חי לאמנות", ממקימי כתב העת "סטודיו" והמרכז לאמנויות בגבעת חביבה, ויו"ר איגוד האמנים של התנועה הקיבוצית.

עשייתו האמנותית הייתה חדשנית ופוליטית. הוא חיבר בין הרך לקשה – מהדפסים על אבני בזלת ועד הפיכת פסלי אבן לכלי נגינה. פרויקטים כמו "שביל עמי" לאורך הירדן מדגימים כיצד שזר יצירה בתוך הנוף והקהילה.
טולי, יליד ארגנטינה ואיש שלום, הגדיר את עצמו כ"מהגר מחפש מהפכה". הוא סירב להתפשר על אמת אמנותית ושאף להוציא את האמנות ממגדל השן אל הקהל הרחב.

שם התערוכה, "טולי, אבן נייר", לוכד את הניגודים שביקש לחבר:

• האבן: הבזלת, הפיסול, המקומיות והנוף הגלילי.

• הנייר: ההדפס, השפה, הטקסט והפצת האמנות ככלי לשינוי חברתי.

בשנת 2014 הוענק לטולי פרס מפעל חיים מטעם משרד התרבות. תערוכה זו היא עדות למורשת של אדם שלא ויתר על "הפרטות של הנשמה" והאמין כי המפגש בין המנוגדים הוא-הוא לב האמנות.

אתי פרדו נוסבאום

תערוכת בוגרי תל-חי: "פורשים כנפיים" 2025 גלריה "סימן שאלה" מארחת את בוגרי המחלקה לקדרות מהמכון לאמנות תל-חי. הבוגרים מצי...
14/11/2025

תערוכת בוגרי תל-חי: "פורשים כנפיים" 2025
גלריה "סימן שאלה" מארחת את בוגרי המחלקה לקדרות מהמכון לאמנות תל-חי. הבוגרים מציגים עבודות מגוונות לצד מבחר פרויקטים של סטודנטים משנה ב' שעסקו בנושאים: הקמקום וה"כד הארכיאולוגי". העבודות חושפות גישות, טכניקות מסורתיות וטכנולוגיות חדשניות, ומגוון חומרים אליהם נחשפים הסטודנטים במהלך לימודיהם. לאורך כל הדרך, ניתן דגש על שילוב גישות אלו - עם העיצוב והאמנות העכשוויים. הפרויקטים המוצגים נוצרו במהלך השנה האחרונה תחת צחצוח "חרבות ברזל" כשהסטודנטים רחוקים מהקמפוס. למרות הקשיים, הצליחו לסכם מסלול לימודים ועשייה אמנותית. כל פרויקט מציג מהלך ייחודי המזקק היבטים תוכניים וחומריים, וממזג בין נקודות מבט אישיות על חברה אמנות ותרבות.
עבור רוב הבוגרים, זוהי חשיפה ראשונה לעיניים ביקורתיות מחוץ לאקדמיה. המעבר מתקופת הלימודים אל העולם הממשי של שדה האמנות העכשווית והדו-שיח עם הקהל. הצופה מזהה את הנושאים המעסיקים את היוצרים הצעירים רגע לפני שהם "מתחייבים" לחוקי השדה. בעידן הנוכחי, שבו העולם הוא כפר גלובלי, חומרי גלם וכלים טכנולוגיים המתכנסות ליצירת פסיפס חזותי .
סתיו גיגי - "גיאן" (נשמה שלי בארמית): עולמה נובע מזיכרונות משפחתיים. במרכז עבודתה שטיח יקר ערך שעלה מפרס עם סבתה לפני 62 שנה. השטיח, שנארג על ידי המשפחה, משמש כמחווה למורשת ומסמל עבורה מוקד ישיבה, אוכל ומפגש.
יעקב שנקר - "מגדל אור": חוקר את המתח בין רוך לקושי, זוהר לעמימות, ובין מה שמבקש להסתתר למה שנחשף. הוא עושה זאת באמצעות שני חומרים קרמיים בעלי אופי שונה: פורצלן (חומר עדין ושקוף-למחצה הדורש שריפה בטמפרטורה גבוהה) וטרקוטה (חומר אדמתי, מחוספס, הנשרף בטמפרטורה נמוכה).
נעמי גווילי - ריטון עכשווי: נעמי משחזרת ובודקת את משמעויותיו של הריטון - כלי טקסי מהעת העתיקה ששימש לפולחן ולהצהרת מעמד - במציאות הישראלית של ימינו.
לימור הוד־טמיר - שייכות לזרות: עוסקת במתח שבין שייכות לזרות, בין היחיד לקבוצה, על רקע עידן של קרע ומשבר לצד שותפות עמוקה ובוחרת שלא ליישב את הסתירה, אלא "לשהות בה" בפשטות.
שרון ליבנה - "איפה שהיד נחה": עוסקת בחוויית הנדודים. לדבריה: "היד שלי נחה על החומר כמו שמחפשים מקום לנוח בו, כדי ליצור רגע של שקט, של שייכות". היא מקשרת זאת לטקסט אנונימי: "מה זה בית? / פתאום זה ברור / בית זה קירות / שכונה - ארץ / בית הוא הסיבה לכד יפה".
תרגיל בארכיאולוגיה: מסע משחזור לביטוי אישי
במסגרת לימודיהם, סטודנטים לשנה ב' נדרשו לבצע תרגיל מעמיק באגף הקרמיקה במוזיאון ארץ ישראל.
בשלב הראשון, הסטודנטים בחרו כלי עתיק: הם צילמו אותו, רשמו את פרטיו ולקחו את מידותיו במדויק. במהלך השנה, כל סטודנט עבר שני שלבים עיקריים:
1. שחזור מדויק של הכלי העתיק שנבחר.
2. פיתוח הרעיון והתפיסה של הכלי המקורי, במטרה להגיע לביטוי אישי ולעיצוב כלי חדש.
תרגיל המשלב באופן ייחודי התבוננות, חקירה ודיוק מצד אחד,
ושואב את הסטודנטים לתוך עולם של סקרנות, יצירתיות וביטוי עצמי מצד שני.
פתיחה: 15.11.25 נעילה: 27.12.25 אתי פרדו נוסבאום

פתיחת תערוכה מרגשת במיוחד!פתיחת התערוכה הייתה מאורע מעצים ומכובד, זכינו לכבוד גדול בנוכחותם של שני ראשי מועצה: וולנסי, ר...
20/09/2025

פתיחת תערוכה מרגשת במיוחד!

פתיחת התערוכה הייתה מאורע מעצים ומכובד,
זכינו לכבוד גדול בנוכחותם של שני ראשי מועצה:
וולנסי, ראש המועצה המיתולוגי מהעבר,
אסף לנגלבן - ראש המועצה הנוכחי.
ענבל שיבולת בינסטנד מקיבוץ עמיר הנעימה בשירתה.

היצירות בתערוכה יפהפיות,
מיוחדות ובעיקר מרגשות.
תודה גדולה לכל המבקרים שהגיעו לפתיחה
והשתתפו אותנו בחוויה.
מצורפות בזאת כמה תמונות
כדי שתוכלו להתרשם.
אתם מוזמנים לבקר אותנו במהלך החגים.

ובאותה ההזדמנות.
אשלח ברכה לשנה החדשה שבפתח.

שתהייה זו שנה של
התחלות חדשות ומרגשות.
הגשמת חלומות
ואומץ לצעוד בדרכים לא מוכרות.
שנה של שקט ותקווה.

שנה שתביא איתה רק טוב.
ללא כאב ומלחמות.
שהחטופים כולם,
החיים והמתים,
ישובו לביתם,
ושנזכה לחיות בארץ בבטחה.

שנדע להוקיר כל רגע,
להתמלא בתקווה.
שנה טובה ונפלאה!

אתי.

תערוכה חדשה לשנה החדשה שפתח.איזון עדין – מיכל דורון דורון.המושג איזון עדין מתייחס למצב שבו יש איזון בין כוחות או יסודות ...
14/09/2025

תערוכה חדשה לשנה החדשה שפתח.

איזון עדין – מיכל דורון דורון.

המושג איזון עדין מתייחס למצב שבו יש איזון בין כוחות או יסודות מנוגדים, כך שאף אחד מהם אינו גובר על האחר. זהו מצב שברירי, שכל שינוי קל עלול להפר אותו. במובן הרחב יותר, איזון עדין יכול להתקיים בין היבטים שונים בחיים, כמו בין הישגיות ורוגע, מתח ושלווה, או במקרה של האמנית מיכל דורון דורון, בין אובדן וריפוי.

מיכל דורון דורון, אמנית נייר, פיתחה שיטת יצירה ייחודית שמשלבת בין הרס לבנייה, בין כאב לריפוי. במשך שלושים שנה, היא מתחילה את יום העבודה שלה בקריעה נחרצת של גיליונות נייר. פעולה זו, שנראית כמו השחתה, היא למעשה פעולה ראשונית ושחרורית, מעין שער כניסה לתהליך הפירוק של העבר. לאחר פעולת ה"השחתה", דורון עוברת לתהליך יצירתי, איטי וסבלני, של תיקון וריפוי. היא משתמשת בשאריות הנייר כדי ליצור חומר גלם חדש בעל טקסטורות וגוונים שונים, ואז מניחה פיסה על גבי פיסה, בונה אותן מחדש לשכבות.
עבודותיה של דורון מציגות דיאלקטיקה מורכבת: הן מציגות יחסי גומלין בין ניגודים. הנייר, שהוא חומר קל וגמיש, הופך בידיה לחומר קשה ויציב. תהליך העבודה דורש מאמץ פיזי של לישה ודחיסה, שהוא במקביל תהליך טיפולי של שחרור רגשות. באופן זה, פעולת האיחוי של קרעי הנייר מזכירה עבודה ארכיאולוגית של חיבור מחדש של שברים כדי ליצור שלם. החיים המורכבים של דורון, שנקטעו בילדותה בעקבות סדרת אסונות טראגיים, מתבטאים בעבודות אלו שמעלות את השאלה כיצד אדם יכול לאחות את השברים בחייו ולבנות מתוכם משהו חדש.

יצירותיה של דורון מתפקדות כמסע אישי אל תוך עברה:
•תבליטי המשפחה: מתרגמים תמונות ילדות שמחות לתבליטים קשים שבהם מופיעים סדקים, המבשרים על כאב. הילדה המחייכת בתמונה מתורגמת לתבליט קשה ומאובן, שבו מופיעים סדקים, המבשרים על הכאב העתידי.

•ואזות: מסמלות את האם ואת המרחב הביתי. תנועות הקיפול העדינות, המזכירות יד רכה, יחד עם השפע הצבעוני, מייצגות את הבית שהאם טיפחה באהבה.

•תבליטי האב: מציגים דמות קשיחה שמטילה צל, אך בסופו של דבר הופכת ללא מאיימת. האדמה, ששימשה בעבר לקבורת העבר, הופכת לחומר של יצירה.

•עבודות הגוף: מבטאות קבלה עצמית וחיפוש אחר איזון בין הגוף לנפש באמצעות תנועה רוקדת.

בסדרת "צורות אורגניות", דורון חוזרת אל נוף ילדותה – חוף הים. שם, היא מניחה גופים נפחיים ומעוגלים שנוצרו על ידי עיטוף ופיתול של נייר. גופים אלה, המזכירים צורות מהטבע, משתלבים באופן מושלם עם הסביבה, ויוצרים עולם אוטופי שבו הטבע והיצירה האנושית חיים בהרמוניה ובאיזון עדין. עבודות אלה מהוות סמל לתקווה, שגם לאחר השבר, ניתן ליצור שלמות חדשה, המשתלבת בסביבה הטבעית והרמונית.
פתיחה: 20.9.2025. נעילה: 08.11.2025. אתי פרדו נוסבאום

הזמנה לתערוכה חדשה בגלריה סימן שאלה."אקוויוולנט" – תערוכה של מועדון הצילום גליל בתוך מלבןמה קורה לצילום כשהוא מפסיק לייצ...
10/08/2025

הזמנה לתערוכה חדשה בגלריה סימן שאלה.
"אקוויוולנט" – תערוכה של מועדון הצילום גליל בתוך מלבן
מה קורה לצילום כשהוא מפסיק לייצג את העולם המוכר והופך לכלי לביטוי רגשי, פנימי, ואולי אפילו מיסטי? התערוכה "אקוויוולנט" מציגה מסע של פירוק והרכבה מחדש, שבו הצילום אינו העתק של המציאות אלא טריגר למחשבה ולרגש. השם "אקוויוולנט" נטבע על ידי הצלם אלפרד סטיגליץ, שביקש מהצופים לראות בצילומי העננים שלו ביטוי לנפשו, ולא רק למראה השמיים. הדימוי הופך כאן לשווה ערך למשהו אחר – מופשט, חמקמק ואישי.
במהלך השנה האחרונה, חברי מועדון הצילום גליל חקרו את הצילום ככלי מחשבתי ולא רק כטכניקה. הם ביקשו לא לצלם את "הצילום הנכון", אלא להתמקד ברגע שבו המוכר הופך לזר והיומיומי נטען במשמעות חדשה. עקרון ההזרה עומד בבסיס העבודות: ניסיון לגרום לצופה לראות מחדש את המוכר, כפי שהסביר הסופר ויקטור שקלובסקי. כך, ענף, עמוד חשמל או קיר מתקלף הופכים לבמה של התבוננות מחודשת.
התערוכה מושפעת ממסורת האקספרסיוניזם המופשט האמריקאי של שנות ה-40 וה-50. המשתתפים פנו למסע אישי של התבוננות שונה – לא צילום "יפה", אלא תהליך של הרחבת גבולות הצילום. חלק מהעבודות מציגות שפה מופשטת כמעט לחלוטין – קווים, כתמים וצורות לא מזוהות – ואחרות מתמקדות בפרטים שוליים ובמסגור לא צפוי. המשותף לכולן הוא בחינת המתח שבין הפנימי לחיצוני ובין התודעה למראה.
"אקוויוולנט" אינה תערוכת סיכום, אלא הזמנה להאט את המבט ולאפשר לצילום לדבר בשפה משלו, מבלי להסביר הכול. כפי שכתבה סוזן סונטאג, "צילומים אינם מסבירים את עצמם. הם מזמינים אותנו להסתכל". אנו מזמינים אתכם להסתכל, להרגיש, ואפילו ללכת לאיבוד.
משתתפים: דודו פרו. רבקה מזרחי. הלל אפרת. משה שליט. סול מוריוסף. אורי יפה. שעיה אי-מגור. ארקדי שרמן. חיים יעבץ. בעז ברדוש. שמיל טופז. רתם וסרמן. אריאל נייזנה. זאב ברקן. איילת יאיר. נמרוד זאבי. מוטי לסקי. רפאל לובן.
פתיחה בשבת: 16.8.202 בשעה 11.00. נעילה: 13.09.2025
אתי פרדו נוסבאום

01/07/2025

מסע אל הליבה:
יצירה בלהט של 700-1220 מעלות
דיאלוג בין אדמה, זכוכית וארכיטקטורה.

"מסע אל הליבה", תערוכה המזמינה את הצופים לצלול אל עולם של יצירה המתהווה בלהט עז, בטמפרטורות הנעות בין 700-1220 מעלות צלזיוס. זהו מסע סוחף אל נבכי החומרים – אדמה, זכוכית וארכיטקטורה – ואל הטרנספורמציה המופלאה שהם עוברים תחת ידיהן האמונות והמיומנות של שלוש אמניות ישראליות יוצאות דופן: יערה רבינוביץ, אילה צור ומיכל גמליאלי. יצירתן אינה רק הצגה של אובייקטים, אלא שזירה עדינה של חוטים מקשרים בין חומרים גולמיים בני אלפי שנים, טכניקות מסורתיות עתיקות יומין ופרשנות עכשווית ומודרנית. כל יצירה בתערוכה היא חלק מדיאלוג מתמשך, חי ונושם, עם הטבע הסובב אותנו, עם הסביבה הגלילית והמדברית, ועם התהליכים הנסתרים והעוצמתיים המעצבים את עולמנו.

התערוכה מתמקדת ברעיון ה"ליבה" – לא רק במובן הפיזי של החומר הנצלה ומתגבש בכבשן, שבו חום עצום הופך את המוכר לחדשני. "ליבה" זו מתייחסת גם למהות העמוקה והפנימית של כל אמנית: מקורות ההשראה שלה, הטכניקה הייחודית שפיתחה, והחיבור הבלתי מתפשר שלה למקורות היצירה, אם זה בחיבור לאדמה, לזכוכית או לעולם האדריכלי. זהו מסע עמוק פנימה, אל המהות הפועמת של החומר והאמנות, המזמין אתכם לגלות את הסודות החבויים בהם.

יערה רבינוביץ: הגיאומטריה של הליבה הארכיטקטונית. בסטודיו שלה בקיבוץ עמיר, יערה, יוצרת שילוב ייחודי של אדריכלות, אמנות ועיצוב. כמעצבת רב-תחומית, יערה מביאה לידי ביטוי שפה גיאומטרית מינימליסטית, בהשראת האדריכלות הברוטליסטית והנוף הגלילי. עבודותיה – כלים שימושיים, עבודות קיר וגופי תאורה – מתהוות באמצעות תבניות מודולריות, החושפות את הליבה המבנית והצורנית של החומר. יצירתה מדגישה את הדיאלוג שבין תכנון מדויק לחומר המתגבש בחום, וכוללת שיתוף פעולה מקומי, עם סאמר שאער, המנהל סטודיו לעבודות בזלת, מדגישים את הקשר שלה למקום ולחומרים הייחודיים לו.

אילה צור: מסע אל ליבת האדמה הנצרבת. אילה, אמנית וקרמיקאית מקיבוץ עמיעד, מזמינה אותנו למסע עמוק אל ליבת האדמה. יצירתה חוקרת תהליכים גיאולוגיים בני אלפי שנים, כשהאדמה נצרבת בטמפרטורות גבוהות של 1,150 - 1,220 מעלות צלזיוס. איילה חושפת את אופייה הנסתר של האדמה, גווניה ומרקמיה, דרך חרסיות ופיגמנטים טבעיים המספרים סיפורי סחף ומסעות גיאולוגיים. עבודתה כוללת חקירה מעבדתית ואיסוף אדמות מרחבי הארץ. מתוך מסע זה צמחו שלוש עבודות מרכזיות: "חומרי גלם" ארכיון אדמות טבעיות; "אדמת קודש" פסיפס חרסיות שרופות המארגן מחדש את פני השטח; ו"קו התפר" יריעות חרסיות המחוברות ברקמה מקומית, המשקפת מסורות שונות.

מיכל גמליאלי: הליבה הפיוטית של הזכוכית והטבע. מיכל, אמנית זכוכית מראש פינה, הזכוכית החמה היא "מעשה קסמים" המאפשר לה לבטא את הליבה הפיוטית של הטבע. מיכל התמחתה בטכניקות עיבוד מבער ו"פט דו וור"(Pate de Verre) בהן אבקות זכוכית מתגבשות בחום גבוה. רוב עבודותיה שואבות השראה מהטבע, והיא רואה בהן הזדמנות לעורר בצופה רגש ולחדד את רגישותו לסביבה. יצירותיה, כמו "פריחת השקד" ו"משפחת אלמוגים", מבטאות את הדיאלוג העדין בין הזכוכית השקופה לעוצמת הטבע.

שלוש האמניות, כל אחת בדרכה הייחודית ודרך הלהט של 700-1220 מעלות, מציגות קשר עמוק בין האדם, היצירה והסביבה. התערוכה מזמינה אותנו להתבונן מחדש בחומרים המקיפים אותנו, לגלות את סיפוריהם הנסתרים, ולהעריך את היופי והעומק הטמונים ביצירה הנולדת מתוך חיבור אמיתי לליבת הדברים.

פתיחה: 5.7.202. נעילה: 9.8.2025 אתי פרדו נוסבאום

06/04/2025

קליפ שהכנתי לתערוכת העשור לגלריה סימן שאלה. מוזמנים להגיע!

Save the day 22.3.2025  גלריה סימן שאלה חוגגת עשור של פעילות אמנותית ענפה, ופותחת תערוכה חגיגית לציון האירוע. בתערוכה מב...
15/03/2025

Save the day 22.3.2025
גלריה סימן שאלה חוגגת עשור של פעילות אמנותית ענפה,
ופותחת תערוכה חגיגית לציון האירוע.
בתערוכה מבחר מגוון יצירות אמנות של אמנים
שהציגו בגלריה לאורך העשור, ומשקפת את רוח הגלריה.
לצד פתיחת התערוכה,
יושק ספר הגלריה,
אשר תיעד את פעילותה הענפה לאורך השנים.
מצורפת הזמנה.
נשמח לראותכם
אתי וצוות הגלריה

Address

קיבוץ עמיר
`Amir
12140

Opening Hours

Friday 10:00 - 13:00
Saturday 10:00 - 14:00

Telephone

+972528731084

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when גלריה בסימן שאלה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to גלריה בסימן שאלה:

Share

Category