01/09/2026
לכל אחד ואחת יש זיכרונות ייחודיים מיום החזרה לבית הספר. לזו קלעו צמות מיוחדות, לזה גיהצו מכנסיים ארוכים בפעם הראשונה, זו ניחוח הגומי הסינתטי של המחק עולה באפה. אלה זוכרים את מגעה המחוספס של מקראת הסיפורים, שפתחה בפניהם עולמות, ואחרים - 4 דורות מאוחר יותר - זוכרים את צלצול הפעמון שמנגן שירים ישראליים.
למקראה הזאת משנות ה 1930, שמוצגת בקומה השלישית באזור המוקדש לתחיית הלשון העברית, יש סיפור משלה.
כשמביטים בה רואים הרבה מעבר לספר לימוד ישן, רואים מפעל חיים של איש אחד שהתמיד להילחם על השפה, התרבות והחינוך העברי, גם ברגעים האפלים ביותר בהיסטוריה.
ירחמיאל וינגרטן (1982-1902) נולד בוורשה שבפולין. כבר בצעירותו הוכשר כמורה, ואף לימד בבית היתומים המפורסם של יאנוש קורצ'אק, עמו פיתח ידידות עמוקה. הוא נהפך למוביל דעה בפולין, כיהן כנשיא הסתדרות המורים היהודיים וכנשיא אגודת הסופרים העבריים, ערך עיתוני ילדים ופרסם מקראות וכתבי עת בעברית ובפולנית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, נמלט עם משפחתו מאימת המלחמה. בריחתו עברה ברוסיה, דרך יפן ועד לקנדה. ובכל תחנה לא חדל לחזק את השפה העברית, להוציא ספרים ולחנך את הדור הבא.
מפעל חיים בניו יורק: בשנת 1946 הגיע לניו יורק וייסד את רשת בתי הספר היהודיים הלאומיים "כנרת" בברוקלין ובברונקס, אותה ניהל במשך שנים. הוא הרצה בסמינרים, כיהן כמזכ"ל ההסתדרות העברית באמריקה, והיה פעיל נמרץ בארגונים ציוניים וחינוכיים.
סגירת המעגל – עלייה לישראל: בשנת 1971, לאחר עשרות שנים של העמקת הזיקה לעברית ולתרבות היהודית בתפוצות, זכה ירחמיאל לעלות לארץ עם אשתו ולהתיישב בתל אביב, שם המשיך לכתוב ולהוציא ספרי לימוד לתנ"ך ומקראות.
אנחנו מאחלים לכל התלמידים.ות והמורים.ות שנת לימודים מוצלחת 💕
