אנו - מוזיאון העם היהודי

Call Website Contact the museum

אנו - מוזיאון העם היהודי מוזיאון העם היהודי, מספר את הסיפור הייחודי והמתמשך של העם היהודי. @2026, בית התפוצות בע"מ (חל"צ)
(623)

Through a remarkable combination of images, exhibits, models and a unique database of genealogy, communities, family names, music, films and photographs, the museum tells the extraordinary and ongoing story of the Jewish People throughout the ages and around the world. The Museum of the Jewish people also accommodates special cultural events; new modern galleries for temporary exhibitions; a computerized study area offering the visitors a new digitized data base a new museum gift shop and a restaurant with a magnificent deck-balcony overlooking the Tel Aviv University campus.

הידעתם שהיה פעם בית קפה בשם 'תל אביב' בלב ורשה?בשנות ה־30 פעל ברחוב נלבקי 15, בית קפה שנשא את שמה של העיר העברית הצעירה....
15/10/2026

הידעתם שהיה פעם בית קפה בשם 'תל אביב' בלב ורשה?

בשנות ה־30 פעל ברחוב נלבקי 15, בית קפה שנשא את שמה של העיר העברית הצעירה. זה היה רק אחד מסימניה של תרבות יהודית עשירה ותוססת, שהתקיימה במזרח אירופה לפני המלחמה.

תגליות, תצלומים ואוצרות שנחשפו בשנים האחרונות מאפשרים לנו לגלות מחדש את העולם הזה - את האנשים, הרחובות, המוזיקה והסיפורים.

״מבט חדש על העולם הישן: יהדות מזרח אירופה - תמונות חיים״
אנו – מוזיאון העם היהודי, בשיתוף בית שלום עליכם, מזמין אתכם לסדרת מפגשי בוקר על יהודי מזרח אירופה, המפגישה בין עבר להווה דרך היסטוריה, ספרות, קולנוע ומוזיקה.

ימי שישי, אחת לחודש החל מ-20.11.2026
פרטים והרשמה בסטורי ובאתר

13/10/2026

מה המקום האהוב עליהם בארץ, ומה המילה העברית שהכי מצחיקה אותם?
התקלנו את חברי הצוות שלנו שעלו לארץ מכל העולם, ושאלנו אותם את השאלות הקשות באמת. 
לכבוד יום העלייה אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לערב מיוחד של סיורים מיוחדים, תרבות, מפגש, אוכל ומוזיקה ברחבי המוזיאון.
נחגוג יחד את המסעות שעיצבו את כולנו 🎉🗺️

פרטים בלינק בביו ובסטורי

היום לפני 534 שנים עגנו כריסטופר קולומבוס וצוותו לראשונה בחופי אמריקה. מעבר לסיפור המוכר על המלכה איזבלה ומסעות התגלית, ...
12/10/2026

היום לפני 534 שנים עגנו כריסטופר קולומבוס וצוותו לראשונה בחופי אמריקה. מעבר לסיפור המוכר על המלכה איזבלה ומסעות התגלית, מסתתרת זווית מרתקת, משפיעה ופחות מדוברת: חלקם של היהודים במהפכה זו.
השאיפה לחצות אוקיינוסים, לגלות עולמות חדשים ולפתוח נתיבי סחר ימיים לא נולדה בחלל ריק. היא דרשה שני דברים עיקריים: טכנולוגיה מתקדמת ומימון נרחב, תחומים שבשניהם היה ליהודים ולאנוסי ספרד תפקיד מפתח.

אברהם בן שמואל זכות, יליד 1452, היה אסטרונום, מתמטיקאי והיסטוריון שנולד בספרד למשפחה מיוחסת, ושילב לימודי קודש עם מדע. הוא פיתח את אצטרולב הנחושת, מכשיר ניווט שהחליף את אצטרולבי העץ הישנים ואיפשר דיוק חסר תקדים בים ולוחות אסטרונומיים שהחליפו את הטבלאות העתיקות.
הלוחות הללו שימשו את קולומבוס במסעותיו.
למרות תרומתו הכלכלית והמדעית הוודאית, שאף זיכתה אותו במינויים מאת מלכי פורטוגל, נאלץ המדען להימלט מפורטוגל כדי לחמוק מהמרת הדת. לאחר תלאות ושבי, הגיע לתוניסיה, שם חיבר את "ספר היוחסין" המפורסם, ובסוף ימיו עלה לירושלים. כיום מונצח פועלו במוזיאון בפורטוגל ואפילו על הירח - ב"מכתש זכות" הקרוי על שמו.
המסע של קולומבוס לא יכול היה לצאת לפועל ללא תמיכה הדוקה בחצר המלוכה הספרדית:
לואיס דה סנטאנחל, בן אנוסים ששימש כגזבר המלך פרדיננד, היה האדם המרכזי ששכנע את המלכה איזבלה לממן את המסע ואף הלווה כספים מכיסו לצורך כך.
גבריאל סאנצ'ס, גזבר ממלכת אראגון (גם הוא ממוצא יהודי) שתמך והוביל את מיזם הניווט.
לואיס דה טורס: מתורגמן יהודי שהתנצר ממש ערב המסע והיה היהודי הראשון שדרך על אדמת אמריקה.
הקשר היהודי אינו מסתכם רק בצוות ובמדענים. שאלת מוצאו של קולומבוס נדונה במשך מאות שנים, במיוחד לאור העובדה שיצא למסע באותה השנה ממש שבה גורשו יהודי ספרד: יולי 1492, בתשעה באב.
ברבות השנים נמצאו מגוון רמזים בכתביו: שימוש באנלוגיות תנ"כיות, התייחסויות ללוח השנה העברי, ואף הסימנים "ב"ה" בראש מכתבים שכתב לבנו. כעת, מחקר מקיף שנמשך 22 שנים בהובלת פרופ' מיגל לורנטה (ואושש באוקטובר 2024) ניתח את ה-DNA של קולומבוס ובנו פרננדו, וקבע כי המאפיינים הגנטיים שלהם תואמים למוצא של יהודים ספרדים.

בביקורכם הבא אצלנו, חפשו את הציור שלפניכם, הוא מתאר את רבי אברהם זכות עומד על גבעה, מוקף במצפנים ובמפות אסטרונומיות. תחתיו שיירת נוודים הנושאים תיקים ומריצה ועליה סמל המנורה, ביטוי למציאות חייו של המדען פורץ הדרך, שהיה בו בזמן גם בן לעם של פליטים המחפשים בית.

השבוע במוזיאון: מחכים לכם.ן עם סיורים מודרכים, פעילויות לכל המשפחה וגלריית גיבורים.ות 🥳כרטיסים בקישור בביו ובסטורי
11/10/2026

השבוע במוזיאון: מחכים לכם.ן עם סיורים מודרכים, פעילויות לכל המשפחה וגלריית גיבורים.ות 🥳

כרטיסים בקישור בביו ובסטורי

ביצירתה "עקידה", ביקשה האמנית ליאור שטיינר לעסוק במושג ההקרבה מאז ימי קדם ועד ימינו.  בציור, הדמות הנושאת על גבה בעל חיי...
07/10/2026

ביצירתה "עקידה", ביקשה האמנית ליאור שטיינר לעסוק במושג ההקרבה מאז ימי קדם ועד ימינו.
בציור, הדמות הנושאת על גבה בעל חיים נוגעת בזהות האם בסיפור המקראי. הדמות הכפופה היא שרה אמנו , האם האולטימטיבית שמתחננת למידת הרחמים מול מידת הדין. שרה, שהטקסט המקראי גוזר עליה שתיקה ואינה מוזכרת בסיפור העקידה, נוכחת כאן במלוא עוצמתה. זעקתה על הבד מהדהדת את קולן של האמהות השכולות לאורך הדורות.
העבודה, שנוצרה עוד לפני אירועי השבעה באוקטובר, קיבלה בדיעבד משמעות מצמררת: שתי אחייניותיה של ליאור, האחיות נורלי (נורל) ורויה מנצורי - נרצחו באכזריות יחד עם עמית כהן, בן זוגה של נורלי, לאחר שנמלטו ממסיבת הנובה ומצאו מקלט במיגונית.
השלושה יצאו לחגוג את החיים ונרצחו באכזריות. רויה הייתה בת 23, נורלי ועמית בני 25. בחייהם ובמותם לא נפרדו.
רויה, הייתה יפהפייה, צנועה ובעלת שקט פנימי. נורלי, הבכורה נמשכה לפסיכולוגיה, שירתה כמש"קית ובטיול הגדול בדרום אמריקה פגשה את עמית - אהבת חייה.
"עקידה צויר לפני המלחמה", שיתפה ליאור, "אבל אז הפך המוות להיות לי ממשי בממדים קטסטרופליים, שתי לוויות, אחת אחרי השנייה, בשבוע אחד".
מתוך השבר נולדה היצירה "שמרי נפשך", ששואבת את שמה משירו של נתן אלתרמן, שיר שנכתב מתוך חרדה עמוקה ודאגת אב לבתו, תרצה אתר.
כפי שליאור מתארת את העבודה:
בציור, הדמות האנושית קורסת אל תוך כיסא באפיסת כוחות. פניה של הדמות מוסתרות, דחוקות, מרוב קושי להמשיך להביט במציאות כפי שהיא. דווקא החיה שלצידה היא זו שמביטה אלינו, מביטה החוצה מהציור בעין אנושית חומלת, במקום שבו או שבנקודת זמן נתון לא הייתה בו חמלה אנושית.

שתי היצירות של ליאור שטיינר מוצגות בימים אלה זו לצד זו בתערוכה שבעה באוקטובר פה במוזיאון, אנו - מוזיאון העם היהודי.
לזכרם של נורלי, רויה, עמית, וכל הנשמות שנגדעו באותה שבת שחורה.

Leeor Shtainer
היום ב-12:00 נקיים סיור מיוחד בתערוכה שבעה באוקטובר ובמוזיאון.

צילום: מתוך התערוכה שבעה באוקטובר

06/10/2026

״המילה שלום חוזרת על עצמה במקורות יהודיים פעם אחר פעם, אבל כשרואים את הדימויים של שבעה באוקטובר המילה הזו נותנת לנו בוקס בבטן״.

כחלק מהשליחות שלנו, לצד תצוגת הקבע והיצירות של בכירי האמנים בארץ, אנו גאים להעניק פלטפורמה לבוגרים טריים ולאפשר לקולות הדור הבא להישמע.

אמש קיימנו במוזיאון אירוע מיוחד בו חשפנו את עבודותיהם של שלושה בוגרי החוג לעיצוב תקשורת חזותית בביה״ס לעיצוב של אוניברסיטת חיפה. פרוייקטי הגמר שלהם מצטרפים לתערוכה שבעה באוקטובר במוזיאון.

עבודה ראשונה מתוך השלוש היא ספרו של יהודה פלדמר – ׳שלום׳. יהודה בחר לצאת למחקר חזותי של המילה ״שלום״ כסמל בולט מהתנ״ך ועד ימינו, וחושף את שכבות המשמעות והקונוטציות של מילה שהיוותה אבן יסוד ונעלמה מהשיח הציבורי

שלוש שנים לשבעה באוקטובר: הזיכרון ממשיך ללוות אותנו בדרכים שונות. אנו מזמינים אתכם להתבונן, להקשיב ולזכור דרך אמנות, סיפ...
04/10/2026

שלוש שנים לשבעה באוקטובר: הזיכרון ממשיך ללוות אותנו בדרכים שונות. אנו מזמינים אתכם להתבונן, להקשיב ולזכור דרך אמנות, סיפורים אישיים ומפגשים מיוחדים, ולמצוא בתוך השבר גם מקום ליצירה, לחוסן ולתקווה 🙏

כל אירועי השבוע בקרוסלה.
פרטים נוספים והרשמה - בלינק בביו ובסטורי

מאז השבעה באוקטובר 2023, חג שמחת תורה מתקיים בצל הכאב הבלתי נתפס על הטבח הכבד, השכול והמחיר היקר ששילמנו כולנו, העם היהו...
02/10/2026

מאז השבעה באוקטובר 2023, חג שמחת תורה מתקיים בצל הכאב הבלתי נתפס על הטבח הכבד, השכול והמחיר היקר ששילמנו כולנו, העם היהודי.
לפני שנה בדיוק, ערב שמחת תורה 2025, זכינו לראות את שובם הביתה של אחרוני החטופים החיים – רגע נדיר של אור ותקווה בתוך תקופה ממושכת וחשוכה.
החיבור הבלתי נתפס בין חג שמהותו שמחה והתרוממות רוח לכאב הגדול של השבעה באוקטובר מציף ומכביד.
אנו – מוזיאון העם היהודי מספר את סיפורו המתמשך של עמנו ברגעי השיא והאור, וגם ברגעי השפל העמוקים ביותר. דווקא מתוך ההתבוננות במסע הארוך והמפותל הזה, אנחנו שואבים כוח והשראה. בכל יום אנו נזכרים מחדש איך גם כשהחושך נראה מוחלט, העם היהודי תמיד ידע לגלות תעצומות נפש, לקום מתוך ההריסות, להיאחז בחיים ולצמוח מחדש 🌿
מאחלים לכולנו ימים של ריפוי ונחמה, ושנמצא בתוכנו תמיד את הכוחות להמשיך ולכתוב יחד את הסיפור המשותף שלנו.
חג שקט🙏

צילום: מתוך התערוכה שבעה באוקטובר, אנו - מוזיאון העם היהודי

01/10/2026

במלאת שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אנחנו משתפים אתכם בהצצה אל מאחורי הקלעים של אחת העבודות המטלטלות בתצוגת “שבעה באוקטובר”: ״גלימה לרחל״, של האמנית אנדי ארנוביץ.
העבודה עשויה מאלפי דיסקיות זעירות שעליהן הודפסו כרזות הקוראות להחזרת החטופים, שנשזרו לגלימה באורך שלושה מטרים. היצירה, שהחלה כגלימת “אשת חיל”, שינתה את פניה ככל שהאמנית העמיקה בתהליך, והפכה למחווה לעוצמתן, כאבן וחוסנן של הנשים בחברה הישראלית ובעם היהודי. בעבודתה חיברה האמנית בין דמותה המקראית של רחל אמנו המבכה על בניה, לרייצ’ל גולדברג-פולין, רחל גולדברג, ולכל האימהות, בנות הזוג והלוחמות המודרניות 💕

בשבוע הבא נקיים במוזיאון אירוע מיוחד לציון שלוש שנים למלחמה, הכולל חשיפה של יצירות חדשות של אמנים צעירים שמצטרפות לתערוכת “שבעה באוקטובר”, עבודות שמאירות נקודות מבט של הדור הצעיר של היוצרים על השבעה באוקטובר והחברה הישראלית.

🔗 כל הפרטים, והרשמה – בקישור
בביו ובסטורי

הסיפור של יהדות שוודיה הוא אחד המרתקים והמפתיעים בסקנדינביה. קהילה קטנה אך מגוונת של כ-18,000 נפש, שהחלה את דרכה במאה ה-...
27/09/2026

הסיפור של יהדות שוודיה הוא אחד המרתקים והמפתיעים בסקנדינביה. קהילה קטנה אך מגוונת של כ-18,000 נפש, שהחלה את דרכה במאה ה-18 כשהסוחר אהרון אייזיק סירב להמיר את דתו וקיבל אישור ישיבה רשמי מהמלך גוסטב השלישי. לאורך השנים היא שימשה מקלט בטוח – מגלי פליטים מרוסיה, דרך מבצעי ההצלה של ראול ולנברג והרוזן ברנדוט במלחמת העולם השנייה, ועד פתיחת השערים לעשרות אלפי ניצולי שואה.

גם היום החיים הקהילתיים שם מרתקים ומלאי מורכבות: בסטוקהולם, למשל, פועלים שלושה בתי כנסת תחת ארגון גג אחד – אחד קונסרבטיבי-שוויוני ושניים אורתודוקסיים – כשהקהילה מתמודדת עם מגוון אתגרים עכשוויים, גלי אנטישמיות לצד חיזוק הקשר עם ישראל.

אבל לצד המורכבות, ישנו גם טוויסט תרבותי מפתיע במיוחד: בשנת 2000 העניקה ממשלת שוודיה ליידיש מעמד רשמי של "שפת מיעוט מוכרת"! מאז, תקציבי מדינה מוקדשים ללימוד השפה, רשתות השידור הציבוריות מחויבות לשדר בה תכנים, ספרי "הארי פוטר" ו"שר הטבעות" תורגמו ליידיש, ואפילו בתיאטרון המלכותי בסטוקהולם העלו את "מחכים לגודו" ביידיש עסיסית.

בשבוע שעבר החיבור העמוק והחם הזה עלה עוד קומה, כשאירחנו כאן במוזיאון הקרנה חגיגית של הסרט "Swedishkayt: YidLife Crisis in Stockholm", בשיתוף שגרירות שוודיה בישראל.

הסרט של הצמד הקומי ג'יימי אלמן ואלי בטליון (YidLife Crisis) הביא למסך מסע מצחיק, שנון ונוגע ללב בעקבות 250 שנות היסטוריה, זהות, והתחדשות תרבותית מלאת חיים

מנכ״ל אנו עודד רביבי בירך ואמר
״קשה לחשוב על בית מתאים יותר לערב הזה מאשר 'אנו'
המוזיאון שלנו מספר את סיפורו של העם היהודי לא רק דרך הטרגדיות שידענו, אלא דרך החיים שבנינו – הקהילות שלנו, השפות, היצירה, ההומור, המוזיקה והמסורות שלנו, והדרכים המגוונות והיוצאות דופן שבהן יהודים שמרו על זהותם״

שגרירת שוודיה,Alexandra Rydmark
הוסיפה ובירכה:
״אנחנו כל כך שמחים שכולנו כאן יחד, באולם מלא – כדי לחגוג את היצירה ואת התרבות הזו״.

תודה גדולה לשגרירות שוודיה על שותפות מופלאה, ולכל מי שהגיע לחגוג, לצחוק ולהתרגש יחד איתנו 🙏

Address

קלאוזנר 15
Tel Aviv

Opening Hours

Monday 10:00 - 17:00
Tuesday 10:00 - 17:00
Wednesday 10:00 - 17:00
Thursday 10:00 - 17:00
Friday 10:00 - 14:00
Saturday 10:00 - 17:00
Sunday 10:00 - 17:00

Telephone

+97235008080

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when אנו - מוזיאון העם היהודי posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Museum

Send a message to אנו - מוזיאון העם היהודי:

Shortcuts

Share

Category